בית יעקב על התורה, תולדות י׳Beit Yaakov on Torah, Toldot 10
א׳אברהם הוליד את יצחק. בתנחומא (תולדות א) היו אומות העולם אומרים מאבימלך נתעברה שרה והיה חשד בלבו של אברהם וכו' עשה כל איקונין שלו בדמות אביו כדי שיעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. ויפלא מאד ענין החשד שחשד אברהם שמאבימלך נתעברה שרה. אמנם ענין החשד שהיה בלב אברהם שהראיה של אבימלך ורצונו פעל שנתעברה שרה. שהראיה יש לה כח כדאיתא בזוה"ק (משפטים צט:) על איש ואשה דשביק רוחיה בגווה, כן הראיה יש לה כח לפעול ויש ברואים שמולידים על ידי הראיה כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים שער ח פרק א)סדוזה לשון קדש האריז"ל שם: כנראה בחוש העין בטבע, כענין ביצת בת היענה, שנולד האפרוח על ידי הסתכלותה זמן מה, בלתי שתשב על הביצים לחממם, כמו שאר העופות, וזה יורה היות כח ממשית בהסתכלות העינים.. ולכן אפשר להיות שיהיה נקרא ע"ש אבימלך, וכמו שמצינו ביבום שהזרע נקרא על שם המת מבחינת שם אקי"ק, דאיתא בזוה"ק (אחרי סה:) ששם זה מורה אנא זמין לאולדא. והיינו, שהמת שהיה לו רצון להוליד ממנה, לכן מה שמוליד השני נקרא על שמוסהעיין כל העניין בהרחבה בזוהר הקדוש סבא דמשפטים דף צט: – ק. שמאריך בזה.. וזה היה החשד בלבו של אברהם אבינו ע"ה, והיינו, כי מאומות אי אפשר להכניס לקדושה כי אם הנוקבא, שזה הוא כמו כבוש ארצות שאפשר להכניס לתוך הקדושה, על ידי שהישראל עובד להשי"ת בכחות אלו ואומר שמע ישראל עי"ז נכללים בקדושה. אבל מן הזכר אי אפשר להכניס לקדושה, כי הזכר הוא אור הנוקבא, ובאומות האור מלא טעות וכמו שנתבאר בפרשת תשא, ולכן צר השי"ת קלסתר פניו דומה לאברהם, להראות שהכל מאברהם ולא מאבימלך, כי מה שלקח מאבימלך ונתן לאברהם היה במשפט, כדאיתא בתנחומא (וירא טו) הובשתי עץ לח זו אשתו של אבימלך הפרחתי עץ יבש זו שרה (יחזקאל י״ז:כ״ד), ולכן אפילו הרצון והתשוקה של אבימלך נקרא הכל על שם אברהם, ולא היה לאבימלך ח"ו שום חלק בזהסומקורו במי השלוח ח"א פרשת וירא ד"ה כי עצר: כי עצר עצר ה' וכו' וה' פקד את שרה וכו'. במדרש (תנחומא ויחי ח) אני ה' הובשתי עץ לח הפרחתי עץ יבש. הובשתי עץ לח, זה אבימלך. הפרחתי עץ יבש, זה אברהם. באברהם כתיב (יחזקאל לג, כד) אחד היה אברהם, היינו כי מצדו לא היה אברהם ראוי להוליד כי היה דבוק בהש"י בתכלית הפשיטות ומי שהוא דבוק בהש"י בשלימות אינו נמצא בו דבר בלתי פשיטות ואחדות לחיים האמיתים, ולכן כאשר רצה הקב"ה שיולד יצחק אבינו מאברהם היה קודם מעשה אבימלך, כי אבימלך רצה לגזול מאברהם שתחת ידו, והיה המשפט מדה כנגד מדה, ואצל הפלישתים הוא כח הגבורה שבעולם ולכן שמשון הגבור היה תמיד מתלחם עמהם, ולכן כח הגבורה הלזה ניתן לאברהם. ועיין עוד בדובר צדק למרן רבי צדוק הכהן זי"ע דף צב. ד"ה והנה: ע"ד ששמעתי על מאבימלך נתעברה שרה, כי מאין לקח אברהם גבורה להוליד בן, רק ע"י עצירה דאבימלך, באותה שעה שניטל כח מאבימלך ניתן לו. דלפעמים כך היא המדה והמשפט, שאי אפשר להשפיע לזה רק כשיקחו מאחר. ואברהם אבינו לקח רוח חכמה ובינה מפרעה, ורוח עצה וגבורה מאבימלך, רק שאצלו היה ברוח דעת ויראת ה' והוליד יצחק.. וכן בדוד המלך שכבש ג"כ ארצות האומות אך שהיה במשפט, כדכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כ״ט:ד׳) לכן היה הכל מבורר, כדאיתא בזוה"ק (שמיני מ:) כל יומוי דדוד מלכא הוה משתדל דהאי תרומה יתקשר במשפט ויזדווגון כחדא:
1