בית יעקב על התורה, ויחי כ״חBeit Yaakov on Torah, Vayechi 28
א׳ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו וגו'. הענין שלא השביע אותו יעקב אבינו מיד, רק אחר שאמר אנכי אעשה כדבריך אז ויאמר השבעה לי. כי הנה כתיב (דברים ל״ב:ו׳) הלוא הוא אביך קנך, היינו שאורו ית' שוכן בתוך ישראל בבחינת אביך וגם בבחינת קנך. אביך מורה על החכמה המבוררת הנמצא בעומק נקודה הישראלית, שמשתוקק לפעול רצונו ית' בלי שום הכרח כלל, רק מאהבה הפשוטה ורצון לבו הטוב, כמו הבן שמשתוקק תמיד לעשות רצון האב אף שאין האב מכריח אותו כלל. קנך מורה על הכרח, כמו הקונה עבד שמוכרח העבד לעשות רצון רבו שמושבע ועומד לכך אף שאין רצונו מסכים. כך הם ישראל מושבעים ועומדים לעשות תמיד רצונו ית', כדאיתא בזוה"ק (בהר קיא:) והכי אצטריך לכל בר נש להוי לגבי אבוי בן וכו' ולמהוי לגבי אבוי עבד. ולכך המתין יעקב אבינו מלהשביע אותו עד שאמר לו יוסף מקודם ברצון הטוב בלי שום שבועה והכרח אנכי אעשה כדברך, כי אם היה משביעו מיד טרם שהיה ניכר מפורש הרצון של יוסף הצדיק, היה נראה שכל הבטחתו של יוסף הצדיק הוא רק מצד הכרח על ידי השבועה, אבל בזה שהשביעו אחר כך ניכר ביוסף הצדיק שתי הבחינות, אביך, וקנך:
1
