בית יעקב על התורה, ויחי נ״טBeit Yaakov on Torah, Vayechi 59
א׳הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. הענין שכתיב כאן אלו השני שמות יעקב וישראל, לרמז בזה שיעקב אבינו היה חפץ מצדו לוותר להם לגמרי על הצער שצערוהו במכירת יוסף, ועל זה מרמז השם יעקב, שיש לו בחירה לצמצם עצמו ולוותר על הכל לבלתי יתרעם כלל עליהם. כדכתיב, כי לא נחש ביעקב, וכמו שביאר אאמו"ר זללה"ה במי השלוח (ח"א פ' בלק ד"ה כי לא נחש) שנחש הוא התעקשות בדבר מבלי להסיר דבר זה מדעתו, ועל זה אמר כי לא נחש ביעקב, שאינו עומד בעקשות במדה אחת, שיש בכח בחירתו להתהפך תמיד ממדה למדה. ולא קסם בישראל, היינו שאינו צריך לנסות שום דבר לראות כפי מה שיתנהג מעצמו כך יעשה, אלא שכל מה שעולה במחשבתו הטהורה הוא מלא חיים, כי לא בא לו במחשבה שום דבר חוץ מרצון השי"ת, ועל זאת התקיפות רומז השם ישראלקפטנביא כאן את דברי המי השלוח שם ח"א פרשת בלק ד"ה כי לא נחש, עיין היטב: הנה ענין נחש הוא התעקשות בדבר מבלי להסיר דבר זה מדעתו. וקסם הוא להיפך דהיינו אם הוא מסופק בדבר אם לעשות או לא, רואה אם ילך לו כשורה וכסדר יעשה ואם לאו לא יעשה, וזהו קסם היינו לראות כפי שיתנהג מעצמו ושניהם אסורים שלא במקומם הראוי להם, דהיינו באם ידע האדם בברור את רצון הש"י אסור לו לחשות בדבר ולעזוב הדבר כפי שיתנהג מעצמו, רק צריך להתגבר כארי ולעשות בתקופות, ובמקום שהאדם מסופק בדבר אסור להיות בתוקף, רק להתבונן כפי שיתנהג הדבר בעצמו בלי דעתו כלל, כמו שמצינו בגמ' (חולין צ"ה:) רב בדק במברא היינו שהספינה באה לנגדו בלי שום השתדלותו, מזה הבין כי מה' הוא, ובלתי הסימן הזה לא היה נוסע. ולכן כתיב ביעקב נחש, כי יעקב נקרא האדם שאינו בשלימות ועוד אין לבו נמשך אחר רצון הש"י וכמו שמצינו שהנביא בשעה שמדבר בקטנות ישראל קוראם ע"ש יעקב כמ"ש (עמוס ז׳:ב׳) מי יקום יעקב כי קטן הוא, ולכן אמר כי לא נחש ביעקב, בשעה שהנפש מישראל מסופק בדבר לא ילך בעקשות כלל, רק יסלק כל נגיעה מעליו ויראה כמו שיתנהג הש"י כך יעשה הדבר הזה. ולא קסם בישראל היינו מי שלבו נמשך אחר רצון הש"י בשלימות וכשיפול במחשבתו שום דבר היא רק מרצון הש"י שהשפיע לו, ואינו בהתרשלות רק עושה הדבר בתקופות כי באם לאו, יעבור ח"ו על דעת הש"י.. וזהו שנאמר כאן, הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם, נאמר תחלה השם יעקב, לרמז שמצדו היה בכח בחירתו לצמצם עצמו ולוותר להם לגמרי, אכן היה זורח לו השי"ת מהשם ישראל לבלתי יצמצם עצמו ולוותר כ"כ, שכל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו' (יומא כב:). כי אם היה נתגלה אז התיקון הפנימי מאלו השבטים לא היה יתכן כלל גלות, כי כל הגאולה תלוי בהתגלות אורם של אלו השלשה שבטים. כמו שמצינו במצרים, כשאמר משה רבינו ע"ה להשי"ת (וארא ו) ואיך ישמעני פרעה, צוה לו השי"ת ליחס אל הג' שבטים ועל ידי זה יהיה בכחו לגאול את ישראל ממצריםקצמבואר בבית יעקב שמות פרשת וארא אות ל ד"ה ומייחס: ומייחס בכאן שלש שבטים הראשונים. שאצל אלו השלשה נסתר הייחוס מעט, בזה שלא ברכם יעקב אביהם בפרט. וזה מורה שלא היה מבורר בהם יחוסו, ומזה נסתעף גלות וכו'. ולזה כאן בעת הגאולה, נפתח היחוס של אלו השלשה שבטים וכו'. ופתיחת היחוס הוא אתחלתא דגאולה.. לפיכך העלים השי"ת התיקון שלהם מיעקב אבינו, והיה זורח לו לבל יוותר להם לגמרי. וזהו שאמר, ראובן בכורי אתה, היינו הגם שאני מחויב לך לוותר ולמחול לגמרי כי בכורי אתה, אך התיקון שלך מוכרח לילך על ידי משה רבינו ע"ה שהוא בעלה דמטרוניתא, כדאיתא בזוה"ק (ויחי רלו:) כי אצלו יפתח השי"ת כל הפנימיות, כדאיתא בתיקוני זוה"ק (תיקון יג דף כט.) יעקב מלבר ומשה מלגו ואזי יתגלה התיקון שלךקצאלעיל פרשה זו אות נב ובהערה קעב שם. עיין אריכות בזה בנאות דשא פרשת מטות ד"ה ומקנה רב.:
1
