בית יעקב על התורה, ויחי ס׳Beit Yaakov on Torah, Vayechi 60
א׳הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. היינו שיעקב אבינו הראה להם הסדר מכל מה שיעבור על ישראל עד עת קץ, כמה שיצטרכו רוב סבלנות וכמה שיהיו יכולים לקבל במעט סבלנות. כי כפי מה שנוטל האדם מקניני עוה"ז כך מוכרח לסבול, ויש נמי מה שהאדם יכול למנוע עצמו מלקבל כדי שלא יצטרך לסבול. ועל זה כתיב (משלי י״ג:ח׳) כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. כופר נפש איש עשרו, היינו כפי מה שאדם נוטל מקניני עולם הזה כך מוכרח לסבול. ורש לא שמע גערה, היינו שאינו צריך לסבול כל כך. וזה הוא חלקו של יהודה, כי יהודה הוא נגד הלבקצבכמבואר לעיל פרשה זו אות כא ד"ה וזה היה ובהערה צז שם., שאינו מקבל כלום מקניני העולם הזה, כדאיתא בזוה"ק (פנחס רכא:) ללבא, לאו מכל הני כלום אלא איהו נקי ברירא מכלא וכו', ועליו כתיב (תהילים פ״ו:א׳) כי עני ואביון אני. וכדאיתא בזוה"ק (בלק קצה:) עבד גרמיה עני ומסכנא פשט לבושא דמלכותא ויתיב בארעא כמסכנא וכו'. ולכן עד יהודה מצינו שקנתר אותם יעקב בדברים, וכשבא ליהודה הפסיק מלקנתר עוד, כי אחר שהתעורר אורו של יהודה אין עוד שום קשיא כלל. והנה יעקב אבינו קנתר גם ללוי, אבל משה רבינו המשיך מברכת יהודה גם ללוי, בזה שאמר (וזאת הברכה לג) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו' כי זה הוא באמת חלקו של יהודה. וכמו שנדרש במדרש ובמס' פסחים (קיט.) על פסוק (תהילים קי״ח:כ״ב) אבן מאסו הבונים שנאמר על דוד המלך, שאביו ואמו דימו עליו שאינו נבנה ביסוד טוב. ובזוה"ק (משפטים דף קג:) השתא אית לאהדרא ולעיינא על אתר חד וכו' היך נפיק שרשא דקשוט מגו אתר דא וקאי על בנין מלכות בית דוד מיהודה עד דוד וכו':
1
