בית יעקב על התורה, ויחי ע״חBeit Yaakov on Torah, Vayechi 78
א׳ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל וגו'. להבין ענין החנטה. כי זה ודאי שלא היה צריך יעקב אבינו מצד עצמו לחנטה, כי יעקב אבינו לא מת, כדאיתא בגמרא (תענית ה.). אלא כל הענין של החנטה היה על דרך הכתוב שמן תורק שמך (שיר השירים א׳:ג׳) וכמבואר בזוה"ק (צו לד.) שמן תורק שמך לאחזאה דהא מהאי שמן נגידין ברכאן. היינו שטבע השמן הוא למסור את עצמה להבריאהריבשמן מרמז על אור שמתפשט עצמו מאד, כדכתיב (תהלים קלג) כשמן הטוב וגו' כי שם צוה ה' את הברכה וגו', וכדאיתא בזוה"ק (יתרו פז:) וכו'. ואין לך מובחר בעולם להמשיל דברי תורה כשמן המרמז על אור, כמו אור יכולים להדליק ממנו כמה וכמה נרות ואורו אינו חסר, כן הם ד"ת המתפשטים לכמה וכמה בני אדם ואין החשיבות שלהם נחסר כלל. כמבואר לעיל פרשת ויצא אות סא ד"ה ולזה, ועיין עוד שם אות נו כל הענין שם. ועיין עוד בבית יעקב שמות פרשת תשא אות כה: שמן מורה על נדיבות וטובת עין שנמשך אל האדם. ששמן הוא אור, ואור יש בו נדיבות, שאין בכל דבר גשם בעולם שיתן מעצמותו לחבירו וממנו לא יחסר כלום, כמו האור שרוצה להמסר להאדם ביותר. וכמו שמנר אחד מדליקין הרבה נרות ואין אורו חסר כלום וכו'.. ולזה מצינו גבי יעקב אבינו (ויצא כח) ויקח את האבן וגו' ויצק שמן על ראשה, כי האבן מורה על קביעות הקדושה, כדאיתא שם בזוה"ק (ויחי רלא.) וכי האי אבן שוי לה יעקב והא האי אבן אתברי בקדמיתא כד ברא קוב"ה עלמא אלא דשוי לה קיומא דלעילא ותתא וכו', לזה יצק עליה שמן, כדי שהקדושה בקביעות יתפשט בגודל הנדיבות אל לבות ישראל לבל ימוט לעולם. וכן נמי היה הענין מהשמן של החנטה ג"כ. כי כשאדם נסתלק מהעולם אין לו עוד שום שייכות בעוה"ז ונעלמו ממנו כל עניני עוה"ז, כדאיתא בגמ' (ברכות יח:) ידע אבון בהאי צערא וכו' דידעי ולא איכפת להו. ולפיכך נמי צוה יעקב לבניו שיטריחו עמו בקבורתו כדי שיהיה הוא זוכר בהם ג"כ שלא ישכח בהם לעולם, וכמו שבארנו לעיל (ענין כז). ועל ענין הזה היה החנטה ג"כ בשמן ובבשמים לא בשביל יעקב אלא בשביל ישראל, שכמו שהם זוכרים כן לא ישכח ג"כ יעקב אבינו בהם. כי הריח של זה השמן והבשמים הוא כדאיתא בזוה"ק (צו לה.) לריח שמניך טובים שמן תורק שמך בגין דבהאי ריחא אתקיים חולשא דנפשא ובהימנותא דא אתקיימו ואתנגידו ברכאן מעילא ותתא. וזה היה כונת יוסף הצדיק שצוה לחנוט את אביו כדי שלא יסתלק ממנו החבור לעולם מאצלם, מפני שיעקב הוא הכולל כולם. ולזה נמי אמר להם יעקב אבינו הקבצו ושמעו, שיתקבצו כולם לכוונה אחת, וממילא יקבלו כל כח שנמצא בו, מפני שהוא הכולל כולם. וכן הוא מצות הקהל בשעה שהמלך קורא, כי המלך הוא הכולל, וכשיקהלו כל ישראל ישאר בהם קדושה הכוללת שיקבלו מהמלך. וכך היה כל חפצו של יעקב אבינו שישאר בהם בקביעות קדושתו הכוללת לעולם:
1