בית יעקב על התורה, וירא כ״הBeit Yaakov on Torah, Vayera 25

א׳וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' ונברכו בו כל גויי הארץ. הענין בזה למה נכתב זאת בתורה, הלא היה די לכתוב רק התפלה שהתפלל אברהם אבינו, וגם הענין התפלה עצמה שהתפלל אברהם ונראה שלא נענה. והענין כמ"ש (ראה יג, יד) ונתן לך רחמים ורחמך ואחר כך כתיב בנים אתם וגו' ואח"כ כתיב לא תאכל כל תועבה זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' את זה לא תאכלו. כי יש דברים שהקב"ה שולח לו רחמים לאדם שירחם עליהם ויתפלל עליהם שיהיה להם קיום, ואף שהם בעצמם אסורים, אכן הויה יש להם, שאם יהיה בהדרגה ויתעלו מדרגא לדרגא יהיו ראוים להתכלל בצורת אדם, ובהישראל יתבררו לטוב להם. וזה הוא דאמר אליהוא (איוב ל״ג:ט״ז) אז יגלה אזן אנשים, היינו שגילה לו שחפץ בתפלה שיתפלל עליהם. ובמוסרם יחתום, היינו שתפלתו לא תקובל שיושעו כמו שהם, רק שיתבררו אח"כ בהדרגה על ידו. וכן כאן אצל אנשי סדום, גילה לו הקב"ה שחפץ להענישם, בכדי שאברהם יתפלל עליהם שיוושעו, אך לא נושעו הם בעצמם, כי אם כשיתגלגלו בהדרגה ויתעלו ויתבררו ע"י אברהם ויתכללו בבניו, ויתקנו אותם הכחות מהתפשטות ע"י שיכניסום להקדושה, וכדאיתא בהאר"י הק' (שער הפסוקים פ' שמות ד"ה ויקם) שנתגלגלו בדור המדבר, לכן נתן הקב"ה רצון לאברהם אבינו שיתפלל עליהם, ואף שהם בעצמם יאבדו מן העולם, אכן שרשם יתנטע באברהם ויהיה מהם כבוד שמים. וזה לשון ונברכו בו^צזלעיל פרשת לך אות כב., וכדכתיב ויירש זרעך את שער אויביו, שהוא יהיה השער שעל ידו יתבררו ויתלבנו, מכיון שהוא היה מרחם עליהם והתפלל שיהיה להם קיום והויה, לכן הוא המשפט שההויה שלהם יהיה להם בקרבו ויתכללו בו. וזה הוא ונתן לך רחמים, ואעפ"כ ולא תטמאו, כי כל אלו הטמאים לא תוכל לקבלם כמו שהם בעצמם, אכן כיון שיש לך רחמים עליהם וחפץ אתה שיהיה להם הויה, לכן יתנם השי"ת לך אך בהדרגה דרגא בתר דרגא ויתכללו בך. למען הביא ה' על אברהם וגו' היינו, כי מצד השי"ת אין לו שום נפקא מינה מזה רק הנ"מ הוא למען הביא על אברהם: