בית יעקב על התורה, וירא ל״בBeit Yaakov on Torah, Vayera 32

א׳ואנכי עפר ואפר וגו'. ואיתא במדרש רבה (וירא פ' מט) ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר וגו' אמר אלו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואלו שרפני נמרוד לא הייתי אפר. והענין בזה הוא, כי עפר הוא דבר שיכול להצמיח ועביד איבין ואפר הוא דבר שלא יכול להצמיח ולא עביד איבין, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח קע.) אבק דאשתאר מן נורא ולא עביד איבין לעלמין. ולכן אמר, אם היה נהרג ע"י אמרפל היה עפר, היינו שלא היה נאבד לגמרי בשכבר היו לו אז הרבה זכותים מהנסיונות שעברו עליו ועמד בהם, וכמה גרים שהכניסן תחת כנפי השכינה אשר אצלם היתה קדושתו נשארת לעולמי עד, וזו היא צמיחה ודאי דעביד איבין. אבל אם היה נשרף ע"י נמרוד היה נעשה אפר בלי שום צמיחה עוד, יען כי אז לא היה לו עדיין שום קניני קדושה שישאר אחריו כבוד שמים. וכוון בזה לעורר רחמים עליהם ממסירת נפשו, אבל לא פעל בתפלתו זאת שיהיה להם תיקון מפורש, מאחר שהושרשו בחטאם מאד, ואין היכולת ביד העכו"ם לשוב עוד לתקן אחר אשר הושרש בחטא. אבל ישראל אינם כן, אלא אחר כל החטאים יכולים לשוב ולתקן את אשר שחתו. וכמו שמסיים שם המדרש, אמר לו הקב"ה אתה אמרת ואנכי עפר ואפר חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם, שנאמר ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת, ואסף איש טהור את אפר הפרה. ובמס' סוטה (יז.) איתא שבזכות מה שאמר עפר זכה לעפר סוטה, ותרווייהו איתנהו לטובה, כי עפר סוטה יש בו הטוב במה שהוא מברר הספק, וכדכתיב (נשא ה) ונקתה ונזרעה זרע. ואפר פרה מרמז על תחית המתים, ולזה מזין ממנו על הטמא מת לטהרו, לרמוז בזה שגם חטאים כאלו שנראה לעין האדם שאין להם תיקון עוד כמת הזה שאין לו חיים, הקב"ה יברר אותם לטוב, וכדכתיב (שמואל ב י״ד:י״ד) וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח^קטזנתבאר בבית יעקב הכולל פרשת פרה ד"ה ויקחו: הנגע במת, שמי שיש לו איזה הסתרה, כי זהו עיקר טומאת מת, שכל מי שנוגע בו נכנס תחת ההסתר הזה. ולכן העצה היעוצה, כי יזו עליו מאפר הפרה, שזה רומז ומראה, כי בכל מקום נמצא גדולת ה' וממנו החיים לכל ההויה וכו'. והנה זו הפרה תשרף לאפר, ואפר הוא דבר שנראה שאין לו שום תיקון. כי מעפר יוכל לצמוח מה, ואפר אינו מצמיח (זוה"ק וישלח קע.) וכו'. ועל כל זה בהתערב בזה מים חיים ממקור, היינו שהשי"ת הוא מקור החיים, וגם על מה שנראה שהוא בתכלית הריחוק, גם שם היה המהווה והמחיה וכו'. שהשי"ת יחתום את שמו אף במקום שנראה כרע, אז גם כן השי"ת חותם את שמו, ואז ממילא הוא מלא טובה. ועיין עוד בסוד ישרים פרשת פרה אות ו בסופו, אות ח, יא.. וזאת ישמיענו המדרש באמרו זה, אשר האף אמנם נראה לעין כי אברהם לא פעל מאומה בתפלתו ולא נענה בבקשתו על הסדומים, אבל באמת פעל הרבה למענו ולמען יוצאי חלציו שלא ידח מהם שום נדח. כי יש לפעמים אשר התפלה לא תועיל כלום על מי שנמנעה התשובה ממנו, כענין דאיתא (במס' חגיגה ט.) איזהו מעוות שלא יוכל לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, בהיות החטא מפורש ומריו נגד פניו יענה ואי אפשר לשוב ע"ז ולתקן זאת. וכמו שנאמר אצל שאול המלך שלא הרג את אגג (שמואל א ט״ו:כ״ג) ויאמר שמואל וגו' כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר. היינו, כי קסם הוא בדבר שצריך שקול הדעת בהיות הספק לאיזה צד לנטות^קיזכמבואר במי השלוח ח"א פרשת בלק ד"ה כי לא: וקסם הוא להיפך דהיינו אם הוא מסופק בדבר אם לעשות או לא, רואה אם ילך לו כשורה וכסדר יעשה ואם לאו לא יעשה, וזהו קסם היינו לראות כפי שיתנהג מעצמו.. ולכן אמר לו שמואל, הלא חטאתך רבה מאד במה שלא הרגת אותו, כי באם הרגת אותו, אז גם לפי דעתך שדמית אולי לא יהיה רצון ה' בזה היה הדבר ספק, לא כן עתה אשר החיית אותו, החטא הוא מפורש, וזהו אמרו ואון תרפים הפצר, היינו כי הזה אין שום ספק שעברת את פי ה'. הפצר, היינו שעשית זאת בעקשות הלב, ולכן הסכלת עשו וכמו שמבואר במאמרנו פ' זכור באריכות^קיחעיין סוד ישרים פרשת זכור אות יא ד"ה וזהו: ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצל"ה ששמואל אמר לשאול אשר נגד עמלק היה לך לפשוט להיפך, אף שבכל מקום שהאדם הוא מסופק, שב ואל תעשה עדיף, אכן נגד עמלק היה לך לפשוט קום ועשה עדיף, והיה לך לעשות מעשה ולהרגו. ואף שהיית מסופק אם הרצון ית' יסכים לזה המעשה, מ"מ לא היה נחשב זה המעשה אף אם לא הסכים עליו השי"ת רק חטאת קסם מרי, אבל עכשיו שפשטת לבלתי עשות מעשה נחשב עליך און ותרפים הפצר. והוא כי באמת בזה המקום שהאדם הוא מסופק צריך להיות תמיד קום ועשה עדיף, והראיה שמצינו בכל מקום קום ועשה עדיף שדוחה את לא תעשה, וזה שפסקינן בכל מקום שב ואל תעשה, זהו רק יען שעמלק בעולם שמכסה את הפנים עד שאין בזה העולם אפילו מעשה המצוה שעשייתה יהיה מבורר בתכלית השלימות, ולכן אמר לו שמואל מאחר שכל השב ואל תעשה עדיף, נצמח רק מסיבת ההסתר של הוויות עמלק, ולכך שנזדמן לך הספק נגד עמלק בעצמו היית צריך לפשוט נגדו קום ועשה עדיף ולעשות מעשה ולהכריתו לגמרי מן העולם, ואז היה ממילא כל המעשים של ישראל מבוררים. משא"כ שפשט נגדו להיפך ולא עשה מעשה זה השב ואל תעשה נקרא אוון ותרפים הפצר. ועיין עוד שם אות ט, י, טז ד"ה וזה.. ועל חטאים כאלו וכיוצא בהם פעל אברהם בתפלתו שיהיה להם התיקון לעתיד, וכדאיתא בזוה"ק רעיא מהמנותא (פ' פנחס רמג.) ויאבק איש עמו עד עלות השחר מאן שחר דא צלותא דערבית, והיינו שמצד יעקב אבינו ע"ה יש תיקון גם לחטאים כאלו המכונים בשם אבק שנראה דלא עביד איבין לעלמין וכדאיתא עוד שם, בסוף השחר נצח יעקב וכו'^קיטמבואר בסוד ישרים פרשת פרה אות י: איתא בזוה"ק (וישלח קע.) ויאבק איש עמו וכו' מלמד דסליקו אבק ברגליהון עד כורסי יקרא וכו'. וזהו שהעלה אבק ברגליו עד כסא הכבוד, היינו שהעלה כל הדברים, אף אותן הדברים הנדמה בהבנת תפיסת האדם שלא יהיה בהם שום תיקון, כאבק דלא עביד איבין לעלמין, מ"מ מצד יעקב אבינו יש תיקון גם לזאת, ועל תיקון זה רומז אפר פרה, שיהיה באמת תיקון וטהרה לכל הדברים. ועיין עוד שם אות יב בסופו, לקמן פרשת וישלח אות ה ד"ה והנה איתא.: