בית יעקב על התורה, וישב ט״וBeit Yaakov on Torah, Vayeshev 15
א׳יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה. הענין בזה, שזה היה ראשית דעת אצלו להבין איך שכל מעשה ישראל הם מהשי"ת, שזהו בחינת יעקב ויוסף. וזאת היה קשה להם להבין, איך שמכל מעשה ישראל נהיה כבוד שמים, ואף כי על הגוון נדמה שהוא ההיפך מכבוד שמים. וזה נקרא בני השפחות, וכענין דאיתא בזוה"ק (ויצא קנד.) שבני השפחות נקראים אחורים ובני לאה ורחל נקראים פנים, כדאיתא בזוה"ק (שם) כל שאר קשורין כלהו אתחזין במישר ואלין נפקין לבר מדרועין ולבר מירכין לאתחזאה בבני השפחות דאע"ג דאינון במנינא לא חשיבי כבני רחל ולאה וכו'. והענין בזה הוא, דהנה בצורת אדם נמצא מחשבה ומעשה. ובשעה שאדם חושב להיטיב מטובו לחברו, מפני שיש לו הכרה שהשי"ת חפץ בכל הברואים זהו טוב מאד. אכן כאשר יצא הדבר לפועל, אזי יוכל להמצא בה חסרון, והוא אם ישפיע לעוברי רצון השי"ת מחריבי קרתא, שאין זה רצון השי"ת, ולזה נקרא המחשבה טובה "פנים" שהיא בפנים לקדושה, והפעולה נקראת בשם "אחורים" שאין ידוע מה יצמח ממנה. ויעקב אבינו נקרא בשם ישרון, שעומד תמיד ביושר ונכון לבו בטוח בה', שמקום שאין השי"ת חפץ להשפיע שמה גם הוא מצדו לא יחפוץ בזה, והאלהים הרועה אותו מעודו עד היום הזה תמכו ואחז בימינו שלא ישפיע השפעתו כי אם במקום אשר יחפוץ השי"תקלדוכן איתא בתפארת יוסף שמחת תורה ד"ה אין כאל: והשם ישרון מורה שאדם צריך להביט אל קו המדה, וימדוד את כל החסדים כמה שברצונו ית', ומה שאין ברצונו ית' יהיה מוכן למסור תיכף להשי"ת. כי אף מדת החסד שהוא מדה יקרה מאד, ואם לא יביט לרצונו ית' יכול לצמוח מזה גודל אכזריות. לזה צריך להביט תמיד אל עומק רצונו ית'. לעיל פרשת ויצא אות ז., ועליו כוון הכתוב (מלכים א) וכל אחוריהם ביתה, שאף הפעולה שנדמה על הלבוש שנסוגה אחור אבל באמת הוא ביתה מבפנים להקדושה, וכדמשמע בזוה"ק (שם) וכד אתתקן כלא אשתכחו כלהו ביתה לקיימא קרא דכתיב וכל אחוריהם ביתה, שכל זמן שאינם ערוכים בסדר, ואין אור השי"ת נגלה בשלימות עליהם, אז נראה שאלו הם הפנים ואלו הם אחורים, אבל כשנראה מפורש שאור השי"ת חופף עליהם והם מוקפים באור ה' ואז הם כלם ביתה, ובבית פנימה אין שום אחורים רק כלו פניםקלהבית יעקב הכולל פרשת וישב ד"ה והוא נער.:
1