בית יעקב על התורה, וישב ל״זBeit Yaakov on Torah, Vayeshev 37
א׳ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך היא אם לא וגו'. איתא בתנחומא (מקץ ו) וברבה (מקץ לא) האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום. האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב ובעד כוכבים יחתום אלו השבטים. הענין בזה הוא, שבמכירת יוסף אף שבאמת חי היה, מ"מ היה מפחד ומתיירא כ"כ עד שנדמה לו שהשי"ת עזב אותו ואיננו חפץ בו. ואל יעלה על הדעת שסמך את עצמו רק על מאמר בניו שאמרו זאת מצאנו, כי איש אלהים כיעקב אבינו ע"ה שצורתו חקוקה בכסא הכבוד והוא אחד מרגלי מרכבה העליונה לא יביט על מאמר פי אדם בלבד, אכן כאשר פנה למורשי לבבו והרגיש במעמקי הלב פחד ורתת החזיקתהו, אז חשב שאבדה תקותו ותוחלתו מהשי"ת, זה הוא האומר לחרס ולא יזרח, שהשי"ת הראה ליעקב אבינו שאף מדבר קטן כזה רגז ופחד כ"כ. וכן אומר אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה שאף כי השבטים היו חכמים גדולים בישראל, אמנם בזה שהחזירו כתונת יוסף לאביהם זאת לא נחשבה לחכמה כלל, כי מה איכפת להו אם ידמה ליעקב אביהם שיש לו עוד תקוה אולי ימצא יוסף וכי הוא חי. ואף יעקב אבינו בעצמו היה לו להבין מזה שעוד יוסף חי, כי אם כן הוא האמת כמו שהם אומרים א"כ למה הודיעוהו זאת, הלא הם לומדי תורה ויודעי דת ודין, וגמירי הלכתא שאין משיבין על הקלקלה כדאיתא בש"ס (פסחים ג. כתובות קד.), והיה להם להשליך את הכתונת שלא יצא מפיהם דבר קלקלה. אכן מאחר שכן היה רצון השי"ת, לזה נעלם ונסתר מנגד עיני חכמי ישראל כל זאת, והיו כמו האדם בשעה שהוא ישן שאין בו שום הבנה. ובאמת מה היה כוונת השבטים שהביאו את הכתונת לאביהם, אכן מיראתם מיעקב אביהם הכירו אותו שרב כחו, ואם לא יסכים למה שעשו אזי יפציר בתפלה להשי"ת שיעזור לו בחזרת יוסף בנו ויעמוד על בירור הדבר, כי בטח ימלא ה' כל משאלותיו, לכן הסכימו בדעתם לאמר לאביהם שיוסף מת, וממילא יסתלק מאתו כח התפלה שאין מתפללין על המתים. ולזה כשנושע ונתודע יוסף לאחיו אזי נאמר (ויגש מה) ותחי רוח יעקב אביהם, היינו שעד עתה היה כישן ולא היה לו הבנה בזה ועתה נתעורר. וכן בגאולה העתידה לבא נאמר (תהילים קכ״ו:א׳) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, שאז יתגלה לעיניהם, שמה שנראה להם שהם גולים בגלות הוא רק כחלום וכישנים נדמו, כי בכל מקום שנמצא יראה בד"ת ומיראים את האדם, באלו הד"ת נמצא גם גודל תקיפות, משמע מזה שרק מפני שישנו להם בשינה לזה לא ראו גודל השמחה והתקיפות מד"ת. וכמו כאן ביעקב אבינו ובניו, שאם לא היו כישנים היה יכול יעקב אבינו להבין שעוד יוסף חי, וכן כשתבוא לישראל הגאולה האמיתית יראו שהיה רק כחלום, ואז יתקיים הכתוב (זכריה י) והיו כאשר לא זנחתיםקצטוהענין כולו נתבאר במי השלוח ח"ב פרשת ויגש ד"ה ויאמר יוסף: בזה מלמד אותנו השי"ת שבל יתייאש שום אדם אפילו שידמה לו שהישועה רחקה ממנו מאוד, וחלילה כל יום קללתו מרובה מחבירו, עד כי אפס ממנו הישועה. ובזה יתחזק האדם שיתן לב לצער השבטים שהיה להם בזה העת שנתפסו כמרגלים, אחרי הלכו לשבור תבואה להחיות נפשם ברעב וגם אחרי כל זה נאסר שמעון לעיניהם, וגם נמצא הגביע באמתחת בנימין ונלקח גם בנימין לעבד ונדמה להם כי אין להם שום תקוה להושע, והצדיקו עליהם את הדין באמרם הננו עבדים לאדני, ואחרי כן כאשר הגיע עת הישועה אמר יוסף אני יוסף אחיכם, ולא נעשה שום מעשה שיהיה חילוק בין רגע שקודם התגלותו לאחיו ובין רגע שאחר כן. כי גם קודם הישועה היה נצב נגד פניהם כל הישועה, שכתיב בה ותחי רוח יעקב אביהם, וזה החיים היה נגד פניהם, רק קודם העת לא הרגישו בזה. וכן נקוה כאשר יבוא העת לגלות כבוד מלכותו עלינו ולרחם שארית ישראל, כל ישראל יראו שהישועה היתה נגד פנינו, רק מצדנו נסתר זאת, ויתקיים הכתוב (זכריה י׳:ו׳) והיו כאשר לא זנחתים. וכן ביאר בתפארת יוסף מסכת מגילה (ט:) וזה לשונו בתוך הדברים: וזה ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' והיינו שהשי"ת יראה לעתיד, שמכל אלו הזמנים והסבלנות שישראל היו סובלים בעוה"ז, יראו את האור מכל אלו הזמנים. וכדאיתא בזוה"ק (בחקותי קטו:) ואף גם זאת לרבות כנסת ישראל דאקרי זאת דלא שבקת לון לעלמין וכו'. והיינו שהשי"ת יראה איך שהיו תמיד מחוברים ומקושרים עם אור רצונו ית'. ועד היכן יראה השי"ת שבאמת לא סבלו כלל בעוה"ז, ולא היה עליהם שום סבלנות, מה שאין זאת הישועה בתפיסת עוה"ז להבין זאת. כי זאת יכול האדם להבין, כי השי"ת יכול לפתוח הישועה ולהראות איך שמצידו היה תמיד מקושר בהשורש, ויכול להראות את האור מכל אלו הזמנים והפעולות אשר היה נדמה לאדם שמחוסרים אור. אבל לראות איך שהם בעצמם לא סבלו כלל, זאת אין בתפיסת שכל זה העולם להבין זאת. ואמר בזה כבוד אזמו"ר הרב הגה"ק זללה"ה, שיכולים להבין זאת ע"י משל, והמשל היותר גדול הוא מאחי יוסף, שמתחלה קודם שנתודע להם יוסף היו בגודל סבלנות, והיה נדמה להם שעומדים לפני מלך גוי ומתוכח עמהם, ונדמה להם שהם בסכנה גדולה, ואח"כ כששלח להם השי"ת הישועה ויוסף נתודע להם, ראו למפרע שלא היו בסכנה ורק היו עומדים לפני אחיהם הדורש טובתם. ואמר, שזה הוא מעין ישועה העתידה במהרה בימינו. שהשי"ת יראה שלא שלטה עליהם שום רשות חוץ ממשלת השי"ת, והיו עומדים תמיד לפני השי"ת פנים בפנים.:
1