בית יעקב על התורה, ויצא מ״חBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 48

א׳וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הענין בזה, וכי איזה מקום הוא אשר יאמרו עליו שח"ו אין שם כבודו ית', הלא מלא כבוד ה' את כל הארץ. אכן, דהנה אבינו יעקב ע"ה ראה והבין בבינה ידועה שזה המקום הוא מנושא ויקר ביותר, ועיקר השגחת השי"ת אינו אלא במקום הזה, עד שאין מקום לפעולות אדם, כי שם מכיר האדם שכל כח פעולה שבו הוא רק מהשי"ת הנותן בו כח לעשות חיל, ובלתי זה לא יוכל להרים את ידו ורגלו, וממילא לא יוכל אדם לדמות שמה שחפץ בו השי"ת הוא מפני שפעולותיו נכוחים וישרים, כיון שרואה ברור שכל הכח פעולה שבו הוא רק מה שפועל בו השי"ת אבל לא מכחו^קלזמבואר בהרחבה בסוד ישרים ראש השנה אות יד: כי העניין של העשר קדושות זו למעלה מזו שהיה סביב למקדש כמו דאיתא במשנה (כלים פ"א) וכו' שהם לבושים סביב הארון, ומקום ארון אינו מן המדה, היינו שהאור שאינו מן המדה ובלי גבול נתלבש באלו הגבולים, ומחמת זה היה במקדש הכרה מפורשת שאין האדם פועל כלום, רק שכל פעולות אדם הוא כחו ית' לבד. וממילא היו מכירים שם היטב, שכל העבודות והפעולות המה הכל לבושים לאורו ית', ואין האדם מוסיף ומחדש כלום בפעולת עבודותו, מאחר שכל מה שעושה אדם, זה הכל פועל השי"ת לבדו. כי במקדש היה הכרה מפורשת, שאתה הוא משנברא העולם ואתה הוא עד שלא נברא העולם, בלי שום שינוי כלל. עיי"ש המשך הדברים.. וכשראה אבינו יעקב ע"ה שאף בזה המקום שניכר לעין כל שאין מגיע לו התנשאות בעד מפעליו, ומ"מ עומד השי"ת לנגדו גם שם בהארת פנים, לכן גמר אומר, אכן יש ה' במקום הזה, ואף שיגיע כפי אין כאן, והשי"ת במקומו עומד להיטיב עמי ולחונן אותי חסד חנם, מוכח מזה שאהבת הש"י אלי אינה תלויה בשום דבר ואף בלי פעולותי הטובים. וכן הוא אומר, ואנכי לא ידעתי, היינו שלא היה לי שום הכנה מצדי. כי מדת יעקב אבינו ע"ה הוא שהלך תמיד באור הדעת והשכל, ולא היה חושב אף דיבור בטל כל הימים שיצטרך אח"כ לברר את דיבורו, למה היה חושב במחשבתו דיבורו זה, לא זה הדרך שדרך בה אבינו יעקב. אך שהכין וגם חקר מקודם לחשוב מה הוא רצון השי"ת, שיחשוב האדם במחשבתו בבהירות גדול, בזה הדרך נהג אבינו יעקב כל הימים אשר היה חי. וכשבא לזה המקום נלקח מאתו כל הדעת והשכל שלו, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנ.) כד"א ופני ה' לא חליתי, מוכח מזה שרצה השי"ת להראות לי, שאף בלי פעולותי הוא מאיר לי הארת פניו. אין זה כי אם בית אלהים, והנני גוזר וכן יקום, שזה המקום יהיה בית אלהים, וזה שער השמים, שדרך זה המקום יעברו ויתעלו תפלות ישראל, מכיון שאף בזה המקום שאין לי לסמוך על שום פעולה ואף כאן הוא חפץ להיטיב לי ודורש טובתי, מוכח מזה שזה המקום הוא בגודל הארת פני ה' ביותר, לכן אני חפץ ומתפלל שיתעלו דרך זה המקום כל התפלות והצרכים של ישראל. והנה אין שום פעולה, ואין שום אדם שיוכל לפעול פעולה להמשיך על ידה את רצון השי"ת השרשי אצלו, כי השי"ת מובדל מזה העולם והוא מכל נעלם. אך להבין למה ברא השי"ת את העולם, הלא לא היה אז שום התעוררות מצד הבריאה. אכן שיש לו להשי"ת מכוון ורצון אחד שהוא נמשך אחר זה הרצון, והוא שבתות ומועדים בשנה, ומקדש בעולם, ויעקב בנפש, ובו אחוז רצון השם יתברך, ועל זה רומז מה דאיתא (אבות פרק ה) אף צבת בצבת עשויה^קלחלעיל פרשה זו אות יא ד"ה וזאת, בית יעקב הכולל פרשת ויצא ד"ה ויפגע.: