בית יעקב על התורה, וישלח ב׳Beit Yaakov on Torah, Vayishlach 2

א׳וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים (ישעיה נו). הטו, היינו התקרבות בכח, והאוזן הוא הכלי קיבול של אדם, וכדאיתא (רבה האזינו) אוזן לגוף כקנקול לכלי, והנביא מזהיר את ישראל בשם ה', שיטו את עצמם בכח אמיץ לקרב את כל הכלי קיבול שלהם להשי"ת. ולכו אלי, היינו לעומק כונת דברי תורה. דהנה בד"ת נמצא שני סוגים, האחד הוא שנמצא בדברי תורה כל הרכושים שבעולם וכדכתיב (משלי ג׳:ט״ז) ובשמאלה עושר וכבוד. והשני הוא הדעת שבד"ת, שמורה דעה לאדם איך לקנות את הטובות ולהגיע אליהם וזהו העיקר. ומזהיר הנביא לישראל שיבררו את עצמם ולעמוד על הדעת ועומק הכונה שבד"ת, ומאחר שיקנה הדעת, אזי הטובות והרכושים ממילא יבואו לו, כי בדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים. ועוד זאת הוא ההבדל שביניהם, כי הטובות והרכושים שבעולם, אם הם מדברי תורה אזי מעצמם יבואו אליו, מאחר שקנה הדעת האיך לקנות הרכושים, ועתיד הקב"ה להחזיר לאדם כל מה שהפסיד בשביל הד"ת. ואם הטובות ההם אינם מד"ת אזי למה לו להשתוקק אליהם, על זה נאמר (משלי י״ב:ט׳) טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם, ואין בזו הטובה שום חיים. ואף שבטובות עוה"ז ג"כ נמצא יקרות, מפני שאדם מוכרח ונצרך להם בהיותו בגוף בעוה"ז למלא נפשו כי ירעב, אכן לא כל הימים. וכן יעקב אבינו ע"ה בראותו שעשו משופע בטובת עוה"ז, היה מתיירא ממנו והשתחוה לו, מפני שאדם נצרך לזה בעוה"ז. אבל לעתיד, שאז יוציא השי"ת כל החיות מהטובות שלו, אזי נאמר עליו ממתכבד וחסר לחם, וכדאיתא בזוה"ק (וישלח קסו:) שעליו נאמר המקרא הזה. שלחם הוא עיקר המחיה את נפש האדם, והוא יהיה אז חסר לחם, שלא יקרא לעולם זרע מרעים ואז לא יתיראו ממנו עוד. ולזו המעלה לא יגיעו אך כשיטו אוזן בכח לרדוף אחר ה' ילכו לדעת האור והדעת מד"ת וממנה יבואו לכל הטובות. כי כל הטובות שבעולם כלולים בהדעת מד"ת. וזהו לכו אלי, עד עומק הכונה מהשי"ת, ואצל השי"ת יש להנחיל לאוהביו ואוצרותיהם למלאות כל טוב^יבמבואר בתפארת יוסף הושענא רבה ד"ה הטו אזנכם: כתיב הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם. היינו שאם האדם יטה עומק פנימיות הלב להשי"ת, וירצה לידע במה עוסק השי"ת, אז צריך להמשיך אור מראשית הרצון של השי"ת הנקרא עלה במחשבה, עד גמר פעולות האחרונים, דהיינו הידים והרגלים שלו יהיה מלא קדושה. וזה הטו אזנכם ולכו אלי דייקא, שמעו ותחי נפשכם. ואז אם ירצה להטות עומק פנימיות לבו לראות במה עוסק השי"ת, יראה שרק עוסק תמיד לכרות עם ישראל ברית עולם. ועיין עוד בסוד ישרים הושענא רבה אות יט.:

ב׳שמעו ותחי נפשכם. היינו דהנה עתה נמצאים ד"ת שדומה לאדם כישנים, וכשירצה אדם לזכור אלו הד"ת, צריך להעמיק בעומק הד"ת ואז יזכור האדם איך היו אלו הד"ת בנתינתן, וזהו בחינת שמיעה ששומע מעומק. כי ראיה אינה נופלת רק על הלבוש החיצון והשמיעה הוא מעומק. וזהו שבכל הקדושות מזכירים יציאת מצרים, שזה היה התעוררות ראשון, וזהו תמיד חדש, שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים. וכן כשיטה אדם את אזנו בכח לרדוף לדעת את ה', יראה בחוש שכל הד"ת המה חדשים כנתינתן בסיני. וזהו שמעו ותחי נפשכם שיהיו ברזא דשמיעה:

ג׳ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים. היינו שהשי"ת יברר, אף כי עשו ישראל מעשים הנראים ההיפך מרצון השי"ת, מ"מ אף בזה כוונו למטרת רצון השי"ת, ורזא דא הוא חסדי דוד הנאמנים. כי כן המלך דוד ע"ה, אף שהיו עליו כמה מחלוקות מישראל, עכ"ז הכירו אותו שעומק לבו שלם עם השי"ת, וכל פעולותיו אשר פעל ועשה היו מבוררים לטוב, בכל אשר יפנה ישכיל ויצליח קולע אל השערה ולא יחטיא. וכמו שנראה באחיתופל אף שהיה שונאו של דוד, מ"מ צוה לבניו שלא ימרדו במלכות בית דוד, כדאיתא (בבא בתרא קמז.). וזה לעומת זה עשה האלהים, והציב כנגד מלכות בית דוד הקליפה מאדום ועמלק. כי בכל האומות נמצא עוד נקודה טובה, חוץ מאלו השני אומות, שאף אם עושים מעשים הנראים על הגוון כי טוב המה, אבל השי"ת הוא היודע ועד שהם ההיפך מרצונו, ורק רע המה בכולו. ולכן צוה השי"ת לכלותם ולכבדם במטאטא השמד^יגמבואר בלקוטי מאמרים למרן רבי צדוק הכהן זי"ע אות טז ד"ה והם אז ראו (דף פט.): ידוע מה שאמרו בויקרא רבה (שמיני) דד' מינים, גמל שפן, ארנבת וחזיר, נגד ד' מלכויות, והחזיר נגד עשו דפושט טלפיים במעשה, אבל הפנימיות כולו רע וכו'. ג' מלכויות הראשונות מעלי גרה, ודרשו בויק"ר (ס"פ שמיני) שמקלסות להקב"ה ומגדלות צדיקים, הינו שקילוסו ית' עולה גם מן הרשעים, כמ"ש בעירובין (יט.). וע"כ אמרו (ע"ז ג.) כולם גרים גרורים לעתיד לבוא חוץ מאדום, דכתיב ולא יהיה שריד לבית עשו, כי אין קילוס עולה מהם כלל, כי שרשה ברע הגמור וע"כ הם עיקר שונאי ישראל. עיי"ש המשך דבריו.. והם ההיפך ממדת דוד המלך, כי מעשיו, אף שאין להם הדר לעין האדם, אבל בעומק אין בהם רק טוב, וכדאיתא בזוה"ק (מצורע נו.) ובמדרש רבה (תולדות סג) כיון שראה שמואל את דוד אדמוני אמר שופך דמים הוא זה, אמר לו הקב"ה עם יפה עינים כו' וכמש"נ במי השלוח (חלק א' פרשת קרח ד"ה ומדוע [ב])^ידכמבואר במי השלוח ח"א פרשת קרח ד"ה ומדוע תתנשאו [ב]: כתוב (ישעיהו נ״א:ט״ו-ט״ז) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך. והענין בזה כי בכל נפש מישראל נמצא נקודה טובה ויקרה אשר חלק לה השי"ת בפרט, אך בעוה"ז הנקודה הזאת היא בלבוש שנראה להיפך וזה פירש ובצל ידי כסיתיך. והנה גם לנפשות יקרות תיקן הש"י לבושים הנראים היפך מיקרותם וכו'. וכן דהע"ה שהיתה מידתו להיטיב לכל ישראל והיה אוהב ישראל כדאיתא במדרש שוחר טוב (מזמור א) יבקש רצון זה דוד שהיה אוהב את ישראל, ועליו נאמר (דברים י״ז:ט״ו) מקרב אחיך תשים עליך מלך היינו מי שנמצא בו אהבה לכלל ישראל. ועל הלבוש היה נראה להיפך כדאיתא (בראשית רבה פרשה סג) בשעה שראה שמואל את דוד אדמוני אמר שמא ח"ו הוא שופך דמים כעשיו והשיב לו הש"י עם יפה עינים וכו'. עיין לקמן פ' וישב אות לט.. וזהו שבזו הפרשה מונה והולך המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל, היינו שכל זה הדמיון שנדמה שיש לקליפת אדום איזה גוון טוב ואחיזה, כל זה הוא רק לפני מלך מלך בבני ישראל, והוא קודם שנתבררו ישראל שהם מבוררים כרצון השי"ת. ובזו הפרשה נלמד לכל אדם כלל גדול האיך יגיע אדם לקנות הדברי תורה, שמתחלה צריך להתנהג ביראה ואחר כך יוכל לבטוח בעוז השי"ת^טובית יעקב הכולל פרשת וישלח ד"ה וישלח [א].: