בית יעקב על התורה, וישלח כ״אBeit Yaakov on Torah, Vayishlach 21
א׳ואתה אמרת היטב איטיב עמך. איתא ע"ז בזוה"ק (וישלח קסט:) עד הכא סידורא דשבחא דמאריה כו' לאחזאה לכל בני עלמא דאצטריך ליה לב"נ לסדרא שבחא דמאריה בקדמיתא ולבתר יבעי בעותיה כו' ת"ח דוד מלכא אמר יהיו לרצון אמרי פי, אלין מלין דאתפרשן והגיון לבי אין מלין דסתימן כו' וכלא כחדא איהו כו'. והוא, שזה המאמר ואתה אמרת היטב וגו', ולא הוציא בשפתיו רק רחש לבו דבר טוב הבטחת השי"ת. והענין בזה הוא, שמהתחלת תפיסת האדם מראשית המחשבה עד גמר הפעולה צריך להיות ביראה ורעד ובמיחושים, לבל יסמוך לבטוח על שום דבר בעולם, רק להיות תמיד בספק. אבל למעלה מהמחשבה בעומק הלב, שם יוכל להיות בטוח לחזק ולאמץ את לבו בהשי"ת שבטח יצילהו ממצוקותיו. וזהו דאיתא ברבה (נח לב) מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך. שלא בפניו מהו אומר, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. בפניו, היינו במקום שתפיסת האדם מגיע לשם והוא מהמחשבה ולמטה, צריך האדם להיות ביראה ובמיחושים מה נורא מעשיך. שלא בפניו, היינו למעלה מתפיסת האדם בעומק הלב יוכל האדם לבטוח בחסדי השי"ת חסד אל כל היום, הודו לה' וגו' כי לעולם חסדו, כי עומק הלב הוא למעלה מהמחשבה, כדאיתא ברע"מ (צו כח:) יתער מלבא לגבי חכמתא וכו', אבל לא להוציא זאת מכח אל הפועל, כי עלמא דין הוא עלמא דפרודא, ואם יתחזק האדם בבטוחות כל כך שידמה לו שישועתו מוכנת לו בטח כאלו בידו אחוזה, זה יחשב באמת לשתי רשויות, שמדמה בנפשו שכח הישועה בידו להושיע את עצמו. אבל רק זו היא הדרך הנכונה לפני האדם וחי בהם, להיות תמיד במיחושים וספיקות, למסור כל רצונותיו להשי"ת ולחבר ולדבק כל הפירוד להשורש, להכיר שאין בידו מאומה וכל הכח שלו הוא רק מה שנשפע לו מאת ה' מן השמים. וכן מצות ציצית גם כן מרמז ע"ז הענין, שהמצוה הוא פתיל וגדיל ועוד שני שלישים פתיל. פתיל מרמז על פירוד, שהחוטים הם נפרדים, ומרמז על כל היראות שידקדק אדם לבל יחסיר המטרה אף כחוט השערה. ולמעלה מפתיל הוא גדיל, והוא שבשורש הוא נגדל ונדבק בהשי"ת שהוא אחד ובו הכל מתייחד, שמצד האדם הוא, כלום יש לבריה אצל בוראה, אכן מצד השי"ת שהוא הטוב, יוכל לבטוח שהוא חפץ להיטיב לבריותיו ומיטיב להםקיגכמבואר במי השלוח ח"א הפרשת שלח ד"ה ועשו להם [ב]: הענין של ציצית הנקראים ג"כ גדילים. ציצית מורה על יראה שלא יהיה האדם חכם בעיניו לעבור על ד"ת אף כחוט השערה ויראה גם להיות נקי מעיני האדם. וגדיל מורה על תקופות שלא ירך האדם מפני המקטריגים עליו בשנאה ויהיה תקיף בדעתו נגדם.:
1