בית יעקב על התורה, וישלח ל״הBeit Yaakov on Torah, Vayishlach 35
א׳ראיתי פניך כראות פני אלהים. איתא ע"ז במדרש רבה (וישלח עח) מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם, אף את ולא יראו פניך ריקם. הענין בזה הוא, דהנה ענין הקרבת הקרבן מה הוא שמקריבין בהמה גשמיי שתתעלה לעולם העליון, הלא העולם העליון אין בו שום שייכות לדבר גשמיי. אכן ענין הקרבן הוא, כגוונא דזריעה שזורעין בארץ. כי בבריאת העולם שהיה מאמר השי"ת שהארץ תוציא צמחה, נשאר בארץ כח צמיחה שזורח בה מכח זה המאמר, אכן שצריך לעורר את זה הכח, לזה זורעין מחדש בכל שנה ושנה, וטומנין בארץ הגרעין שהיה כלול בה מקודם זה, ועי"ז מתעורר הכח צמיחה שמעולם הוא, ומצמיח חדשות בכל פעם שמזכירין אותה. כי אם לא יזרעו מחדש להזכיר ולעורר הכח הזה, יוכל להשתכח ממנה כל הרשימה שנשאר טמון מכח מאמר השי"ת. וכן הוא ענין הקרבן, כי בתפלת שפתיו לבד לא יוכל להגיע למעלה כ"כ שיתעורר רצון בהשי"ת למלאות בקשתו, אכן בהקרבת הקרבן מן הבהמה גשמיי שמסתעפת משור שבמרכבה העליונה, מתעורר הכח שנמצא בה ונכללת למעלה ראש, עד שבא ארי של אש ורבץ על המזבח, והבהמה הגשמיי נכלל בחזרה במרכבה העליונה (וכמש"נ בפ' ויקרא)קמחעיין הסבר הדבר לעיל פרשה זו אות כח בהערה קלו שם.. וזהו כונת יעקב אבינו ע"ה בהדורון ששלח לעשו, מפני שהיה עוד בעשו כח וניצוץ מקדושה ורצה להוציאה ממנו, לזה שלח לו המנחה שהיתה מלאה קדושה. כמו שפירש"י ז"ל, שהפריש מתחלה מעשר, ועי"ז נתדבק הניצוץ קדושה של עשו בכח הקדושה של אבינו יעקב, ויצאה מאתו כל הקדושה, מצא מין את מינו וניעור. ובזה חתה גחלים על ראש עשו, וכענין דאיתא בזוה"ק (אמור קב.) וכנודע. וזה סוד שעיר ראש חודש ושעיר עזאזלקמטוזה לשון רבנו האריז"ל בעץ החיים שער מ"ט – שער קליפת נגה פרק ח והובא ג"כ בלקוטי תורה פרשת אחרי מות: והנה ביום הכיפורים צוה הש"י, וברשותו אנו עושין, לשלוח לס"מ שעיר אחד, שהוא טוב ורע כנ"ל וכו'. וזהו שמחה גדולה שמקבל ס"מ על ידנו שעיר לעזאזל, ובפרט שניתן לנו מדעתנו, מתנה גמורה שלא ביגיעה, ואז היו ישראל מתוודין על עונותיהן, וכהן גדול היה מתוודה וסמך ידיו על ראש השעיר, ובכח התשובה הזו שהוא מצות עשה, אז מתברר חלק היצה"ר, ונפרד הטוב שבו מהרע שבו וכו' והטוב חוזר אל הקדושה העליונה וכו'. וזהו שמחת סמא"ל, שראה שהתתקף עתה, ובכל דעתו רוצה להדבק עמו, והוא שוטה, כי אדרבא גחלים אתה חותה על ראשו וכו' כי זהו סיבת רעתו של ס"מ, והפסדו גדול וכו' עיי"ש כל העניין.. וזהו כוונת המדרש, מה פני אלהים ולא יראו פני ריקם אף את ולא יראו פניך ריקם. אכן החילוק הוא בין הקרבת קרבן ובין אותו הדורון, שהקרבן נתעלה ונקרב מתתא לעילא. ובהדורון הוריד אבינו יעקב הקדושה מעשו והכניסה לרשותוקנכמבואר לעיל פרשה זו אות ה ד"ה והנה איתא, אות ו.:
1