בית יעקב על התורה, וישלח ל״זBeit Yaakov on Torah, Vayishlach 37

א׳מנחה יביאו לא נאמר אלא מנחה ישיבו, מלמד שכל הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא כו' (רבה וישלח עח). הענין בזה הוא, שכל הסבלנות שיש להם לישראל הן בגוף והן בממון הוא מהעסק שהיה ליעקב אבינו ע"ה עם עשו. הסבלנות מממון הוא מהמנחה ששלח לעשו, והסבלנות מעניני הגוף הוא מויאבק איש עמו, שנגע בירכו של אבינו יעקב. והשי"ת מבטיח לישראל שיחזיר להם זה עצמו. והוא שלא יעלה על דעת אדם שכל הסבלנות שסבלו ישראל בעוה"ז היה מפני שהוצרכו לסבול לכפר על חטאתם, ואחר שיסבלו יתכפר להם, ואזי ינתן להם שכרם על אשר קיימו מצות השי"ת אשר צוה אותם, לא כן הוא, כי מזה לא יהיה לישראל נייחא. אך השי"ת הבטיח להם לישראל, שיברר אותם שכל מה שסבלו וכל הדורונות שהוכרחו ליתן היה בחנם על לא חמס בכפם, כי מעולם לא עשה ישראל מה שאין ברצון השי"ת, ובזאת יאותו וישקוטוקנדכמו שנתבאר לעיל פרשה זו אות כד, כה, לו.. אך א"כ למה נתייגעו כ"כ בכל הסבלנות ונתינת דורונות מאחר שלא חטאו בעומק, הוא כגוונא שבא במצות ה' להביא אשם תלוי על ספק חטא ספק לא חטא, שאף שיוכל להתברר אחר זמן שלא חטא כלל, אך מאחר שבזו המחשבה באשר הוא נראה שחטא לכן יצרך לסבלנותקנהמבואר בבית יעקב ויקרא פרשת ויקרא אות מו: עניין אשם תלוי שמביאים על הספק. הלא אם באמת חטא שאכל חלב, אז לא יפטר בזה האשם עד שיביא חטאת. ואם לא חטא, רק באמת שומן אכל, אזי מביא חולין לעזרה. ומה זה עניין אמרם שמגין עליו עד שיוודע לו. משמע מזה, שעיקר החטא הוא רק לפי תפיסת אדם, שמצד תפיסתו נראה לו שנתרחק מהשי"ת, כי מצד השי"ת הוא כעניין שנאמר (איוב ל״ה:ו׳) אם חטאת מה תפעל בו, וכל החטא הוא בצורת אדם. וכדאיתא בתיקוני זוה"ק (תיקון סז צח:). חטאת קבוע הוא אחר שחטא אדם ונפל מאד, ובהיקף דעתו הוא מרוחק מהשי"ת ונעתק ח"ו, זה הוא עיקר החטא. ואם האדם הוא רק מסופק בעצמו, ולא נעתק עוד לגמרי ח"ו מהשי"ת, לזה היה די להתכפר באשם תלוי, שרומז על שבדעתו הוא עוד רק תלוי ועומד, ובלבו הוא מסופק שיכול להיות שעוד הוא מקורב להשי"ת, לזה כפרה ספיקה והלכה לה.. כן ישראל כל זמן שלא נתבררו עוד בשלימות הוצרכו לכל אלה לתלות על הספק. אבל כשיבא יום ה' הגדול והנורא, שיברר השי"ת את ישראל בשלימות הבירורים לטוב להם כל הימים, אז יתגלה לעין כל שעומק לבם הוא רק טוב, ומעולם לא חטאו ולא סרו מאחרי רצון השי"ת אף כחוט השערה, וכל מה שהוכרחו ליתן מיגיעם היה בחנם על לא דבר. וזה מרמז מה שישיבו המנחה עצמה, שיתגלה לעין שבחנם נטלו מהם. כי השי"ת יפתח הלבבות ויתגלה שעומק לב ישראל מלא קדושה. ואף שגם נבוכדנצר הרשע אמר שירות ותשבחות כמו דוד מלך ישראל, אבל עומק לבו מלא רע, שאני דוד המלך שלבו מלא טהרה וקדושה כפיו כן לבו, ואגלאי מלתא למפרע, לזה נאמר ישיבו (וכמו שנתבאר בתנחומא סוף וארא):
1