בית ישראל (רוז'ין), אמת ליעקב, משפטים ב׳Beit Yisrael (Ruzhin), Emet LeYaakov, Mishpatim 2
א׳פרשה משפטים
1
ב׳ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כו' עד לחפשי חנם. כתיב לך ה' הגדולה והגבורה והת"ת כו' עד בשמים ובארץ לך ה' הממלכה כי צריך לעבוד את ה' בכל הז' מדות כי יש בהם טוב ורע מדה"ח הוא מצד אהבה יש באהבה לאהוב את ה' אהבה רבה. ולאהוב כאו"א מישראל במס"נ ולאהוב מצות ומע"ט וכן יש בהיפך אהבה זרה תאוות אכילה ושתי' ומשגל ושאר תאוות ר"ל וכן במדת הגבורה יש התגברות והתחזקות להשי"ת ולכבוש את יצרו דווקא הנולד ממע"ט שלו כי הענין מה שאחז"ל לעתיד לבוא מראה הקב"ה לצדיקים נדמה להם כהר ולרשעים נדמה להם כקורי עכביש הענין הוא תמוה כי השי"ת חפץ חסד הוא והשטן אשר הוא כהר גדול מראה להם כקורי עכביש כדי ליסרם אך הענין הוא כשאדם נעשה בר מצוה נותנים לכל אחד ואחד בשוה בחי' יצ"ט נגד יצה"ר ואם האדם מתגבר בלבו היצ"ט אז בטל הבחירה כי היצ"ט מתגבר על היצה"ר ומאז והלאה נכנע היצה"ר תחתיו ואזי צריך להוסיף לו עוד מעט יצה"ר כדי שיהי' בשוה עם היצ"ט שלא יתבטל אצלו הבחירה ואחר כך כשמגביר עוד יצ"ט על יצה"ר ונתבטל שוב בחירתו וצריך להוסיף לו עוד מעט יצה"ר כדי שיהי' שוה בשוה עם היצ"ט שלא יתבטל אצלו הבחירה ואח"כ כשמגביר עוד יצ"ט על יצה"ר ונתבטל שוב בחירתו וצריך להוסיף לו עוד מעט יצה"ר כן הוא בכל פעם ופעם עד שהיצה"ר של הצדיק נתהוה כהר גדול ולכך נדמה להם כהר משא"כ הרשע הוא להיפך כשמתגבר היצה"ר על היצ"ט ועושה עבירה ר"ל אזי בטל הבחירה כי יש התגברות היצה"ר ואינו זוכה ליתן לו יצ"ט יותר כדי שיהי' לו בשוה יצ"ט ויצה"ר לכן צריך לגרוע ממנו היצה"ר ואח"כ בכל יום ויום כשהרשע עובר עבירה צריך בכל פעם ופעם ליקח ממנו יצה"ר עד שנעשה ממנו כקורי עכביש וזהו איזהו גבור הכובש את יצרו הניתן לו בכל פעם מחמת מע"ט שלו וכן יש בחי' התגברות להיפך כנ"ל ויש במדת ת"ת ג"כ כך כי ת"ת הוא בחי' תורה כמו שיאמר ישראל אשר בך אתפאר ויעקב איש תם יושב אהלים וד"ל וצריך לפאר ולרומם השי"ת וכן יש בו בחי' הרע היינו לפאר מכל הדברים הפסולים ר"ל וכן יש במדת נצחון היינו לכבוש היצה"ר שיהי' כבוש תחתיו וכן נצחון להיפך וכן יש במדת הוד. כי כתיב הוד והדר תשוה עליו. הענין הוא כי כ"א מישראל צריך להיות אצלו בשוה הן יסורים והן טוב כמאחז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כנ"ל וזהו הוד הוא מדת טובו כמ"ש עוז וחדוה במקומו הוא מדת התגלות והדר הוא לשון היפך כי הוד בהיפך אתוון הוא דוה וכן בחי' יסוד כי יסוד הוא בחי' משפיע וכשישראל עושים מע"ט המה משפיעים שפע בכל העולמות וכן ח"ו כשעושים מעשים רעים המה משפיעים שפע להסט"א וכן יש בכל מדה ומדה רע וטוב רק כשצריך בר ישראל להתגבר על ידו ולעשות כל המדות רק להשי"ת ובזה נעשה בחי' עברי העובר ממקום למקום כי בכל יום ויום יוולד לו מוחים חדשים. וזהו הפי' כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם. כתיב אם כבנים אם כעבדים וכשישראל עושים מצות ומע"ט בלתי לה' לבדו המה בחי' בנים ואם ח"ו עושים בתערובת היצה"ר מצות ומע"ט הוא בחי' עבד. וזהו כי תקנה עבד עברי ר"ל שמבחי' עבד יצא לכנס לבחי' עברי שש שנים יעבוד היינו לעבוד להשי"ת בבחי' מלכות. יצא לחפשי. כי [איתא] אם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה כי לעתיד לבא יהי' הלבנה כאור החמה היינו שיהי' ביטול היצר ויהי' רק התגלות לכן לא יהי' מיעוט הירח הנעשה מבחי' קיטרוג. וזהו הפי' יזכור לו יום המיתה היינו שיהי' לו מיתה ממש וליצ"ט יהי' לו קיום לעד לכן צריך לילך אחריו אשר הוא קיום הנצחי ולא אחר היצה"ר שהוא יהי' כלה ואבד וזהו יצא לחפשי שיהי' בחינתו גדולה כמו שלעתיד לבא יהי' אי"ה חפשי מהיצה"ר רק מי הוא שיכול לעבוד להשי"ת בבחי' מלכות. חנם היינו רק הצדיק הדור הכלול מנשמת כל הדור כמו משה שהי' כלליות הדעת ובקש רק מתנת חנם כמו שפירש"י על ואתחנן כי הוא בחי' מ"ה כמו שאמר משה ונחנו מה כי כשאדם הוא בבחי' מ"ה יכול אז לעבוד השי"ת במדת מלכות ע"כ.
2