בנין עולם, אורח חיים י׳Binyan Olam, Orach Chayim 10
א׳לכבוד ידידי ואהו"נ הרב המופלג החריף חכם ושלם הגביר המפורסם מוהרר יוסף ברודא נ"י אבן יקרה מפק"ק טיקטין:
1
ב׳בדבר אשר עמד מעכ"ת בדברי אדונינו הגאון רשכבה"ג מוהר"א מווילנא ז"ל בביאורו לאו"ח (סי' ש"א ס"ק כ"ח) במ"ש לתרץ דברי הרמב"ם והטור דהרמב"ם ס"ל דהא דשבת לאו זמן תפילין הוא ילפינין מקרא דושמרת את החוקה וגו' ובאמת מדברי הרמב"ם (בפ"ד מה' תפילין) מבואר להיפוך וכמ"ש הכ"מ שם לכאורה הוא קושי' עצומה אבל גם דברי הכ"מ שם דחוקים ורחוקים מאוד מ"ש דלענין מה דפליג על ריה"ג הלכתא כוותיה דקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו דלפ"ז קשה מאוד דהא ר"ע ס"ל דקרא דושמרת וגו' בפסח הכתוב מדבר ולא לענין תפילין וא"כ היאך כתב שם הרמב"ם לענין לילה דילפינן מקרא דושמרת ולכן היה נלע"ד ליישב דברי הרמב"ם וגם בזה יהיו מיושבים דברי רבינו הגדול הגר"א ז"ל דהנה בפ' הקומץ רבה (ל"ו ב') איתא שם דס"ל לר' יוחנן דהמניח תפילין בלילה עובר בלאו ומסיק התם דס"ל דהשמר דעשה נמי לאו הוא ולכאורה קשה גם על ר' יוחנן למה פסק דלא כר"ע נגד ריה"ג דקיי"ל בכל מקום הלכה כר"ע מחברו ומ"ש הכ"מ דלענין לילה פליגי רבנן על ר"ע וס"ל דלאו זמן תפילין הוא ג"כ תמוה דודאי חכמים ס"ל דזמן תפילין הוא כיון דס"ל מניחן בלילה עד זמן שינה וכמ"ש התוס' שם א') ד"ה ר' יעקב ולכן נלע"ד דר' יוחנן אזיל לשיטתו דס"ל הלכה כסתם משנה והנה סתם משנה ברפ"ק דכריתות הפסח והמילה אין בהם קרבן דהוה מ"ע ואית' בפ' המוציא תפילין (צ"ו א') דפריך לימא מתני' דלא כר"ע דס"ל בחוקת הפסח הכתוב מדבר וא"כ הוה ל"ת דהשמר כו' הוה ל"ת ומתרץ שם דהשמר דעשה עשה ועי' תוס' שם ד"ה השמר כו' שהקשו לר' יוחנן דס"ל השמר דעשה ג"כ לאו הוא ותירץ בדוחק לחלק בין קום ועשה לשב וא"ת ולכן נראה דהרמב"ם לא ס"ל כתי' התוס' בזה אלא דמסתימת לשון הש"ס דקאמר השמר דלאו כו' לא משמע כדברי התוס' והיה לו לתרץ בקיצור דאפי' למ"ד השמר דעשה ג"כ לאו ש"ה דהוה קום ועשה ולכך ס"ל להרמב"ם דר"י ס"ל דבאמת הך סתם משנה דלא כר"ע וס"ל דקרא דושמרת בחוקת תפילין הכתוב מדבר ולכן ס"ל דהמניח תפילין בלילה עובר בלאו ולכן פסק הרמב"ם ג"כ דלילה לאו זמן תפילין כיון דר"י פוסק כן וכדקיי"ל באמת כהך כללא דהלכה כסתם משנה וגם אפשר לומר דס"ל דגם חכמים דס"ל עד זמן שינה ג"כ ס"ל כהך סתם משנה וכרב אשי שם דמסיק הלכה ואין מורין כן וס"ל דדוקא במניחן בתחילה בלילה יש בו לאו אבל לא כשמונחים עליו מבע"י דאז אין בו לאו אלא הטעם שמא יפיח בהם ולכך ס"ל עד זמן שינה והוכרח הרמב"ם לפרש כן כדי שלא נצטרך לומר דהך סתם משנה לא אתיא אליבא דרבנן וכמו שפי' הכ"מ שם דהרמב"ם ס"ל דחכמים ס"ל לאו זמן תפילין הוא יעו"ש ומאחר שנתבאר דאנן קיי"ל דקרא דושמרת בחוקת תפילין הכתוב מדבר א"כ ע"כ צ"ל דגם שבת לאו זמן תפילין הוא מקרא דמימים ולא כל ימים דכעין זה דרשינן בכ"מ יעיין כ"ת בפ"ק דחולין במה דדריש אדם כי יקריב מכם ולא כולכם להוציא את כו' וכן בפ' בהמה המקשה וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמא כו' וכן בכ"מ עצמו מספר אך אין לנו הכרח למעט מכתוב זה רק שבתות ולא יו"ט דכלל גדול בכ"מ דמוקמינן תמיד דרשה דקראי במסתבר יותר ואין לנו למעט רק שבת דקדושתו גדול יותר מיו"ט ואסור בכל מלאכה ולכך ס"ל דיו"ט ילפינן מקרא דמהי' לך לאות יצאו כו' כמו דדריש ר"ע דלא מצינו דפליגי רבנן בהך דרשה דר"ע אלא דר"ע יליף גם שבת מקרא זה אבל רבנן ס"ל דשבת ילפינן מקרא דושמרת ואתיא הך קרא דוהי' לך לאות דאין בו אות ניכר שממשלת קונו עליו במה שאינו עושה מלאכה דהרואה אומר מלאכה הוא דלית לי' פוק חזי כמה בטלני כו' וכמו דאי' הך סברה סוף פ"ג דברכות ובכ"מ משא"כ יו"ט פסח וסוכות דיש בו אות במעשה במצה וסוכה א"כ דברי הרמב"ם מיושבים ג"כ כדברי רבינו הגדול הגר"א ז"ל דבאמת שבת ילפינן מקרא דושמרת ולכך יש בו איסור לאו ומ"ש הרמב"ם שם בטעם דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין הוא מקרא דוהי' לך לאות שגירת לישנא דש"ס נקיט כמו שדרכו בכ"מ שנמשך אחר לשון הגמ' שהעתיק דבריו סתם אליבא דר"ע דיליף משם גם לשבת ועיקר כוונת הרמב"ם משום יו"ט לבד כנ"ל ליישב דברי רבינו הגדול ז"ל אשר חובה עלינו ליישב דבריו כידוע כמה רב גוברי' וח"ו לומר דנעלם ממנו דברי הרמב"ם בהלכות תפילין בפרט במאי דעסיק בי' כנלע"ד, דברי דו"ש יצחק אייזיק בלאאמ"ו הרב מוה' יעקב זללה"ה חופק"ק טיקטין:
2