בנין עולם, אורח חיים ט״זBinyan Olam, Orach Chayim 16
א׳להרב וכו' מו"ה צבי הירש נ"י הנ"ל:
1
ב׳דברי קדשו הגיעני לנכון בדבר אשר שאל לבאר לו דברי הרמ"א בא"ח (סי' ת"ח) ובדין תחומין שנותנין לו אלפים ברוחב ד' אמות. דע אהובי שדברי רמ"א אלו הם דברי רבינו יהונתן בחידושיו לרי"ף פ' כיצד מעברין ומעולם הייתי מתמי' בדבריו ובדברי רמ"א שהביאו לפסק הלכה שהוא לכאורה פלא עצום שבודאי נותנים לו ב' אלפים מכל צד עם האלכסון, שוב ראיתי בד"מ שם שנראה שעמד בזה וז"ל שם על דברי ר"י הנ"ל וצריך עיון מאי נפקא מני' מאחר דממלאין הקרנות א"כ מותר לו לילך בכל מרחב העיר דהוי כתוך תחום קרנות כמש"ל (סי' שצח) ואפשר לומר דכשהעיר כד' אמות נותנים לו בתחום לבד רוחב העיר עכ"ל וביאור דבריו שקושייתו הוא כמ"ש מאחר שממלאים הקרנות א"כ הרי יש לו ד' אלפים וד' אמות על ד' אלפים וד' אמות מרובעים א"כ היאך כ' שיש לו רק רוחב ד' אמות וע"ז תי' דאין כוונת רבינו יהונתן שאין לו רק כדי הילוך ד' אמות לבד אלא ר"ל שיש נ"מ אם רוחב העיר הוא למשל אלף אמה על אלף אמה א"כ לצפון ב' אלפים וכן לדרום הרי אורך הרצועה ה' אלפים אמה וכן ממזרח למערב ה' אלפים ונסתפק הרב שמא העיר לבד נחשב כד' אמות אבל חוץ לעיר אין לו רק ד' אלפים וד' אמות היינו שיש לו ד' אמות וב' אלפים לדרום וכן לצפון וא"כ מדרום לצפון לפני העיר במזרחו תחום העיר מדרום לצפון אורך הרצועה ד' אלפים וד' וכן למערב העיר וא"כ צריך ליזהר שלא ילך בכל המרחב לפני העיר לנגד סיום הרצועה שהוא מדרום העיר נגד העיר ממש בסיום הרצועה, ומ"ש הרב ר"י שגם בתוך העיר צ"ע אם ידקדק שלא ילך בה בכל רוחות העיר אלא כשיעור ד' אמות לבדן כו' ר"ל דנ"מ אם העיר היא עד"מ ה' אלפים על ה' אלפים ומ"ש כשיעור ד' אמות ר"ל לבד ב' אלפים לכאן וב' אלפים לכאן אבל לענ"ד הוא תמוה דמוכח להדיא איפכא ממ"ש בפ' כיצד מעברין (נו ב') אלא מביא טבלא מרובעת כו' ושם תניא אר"א כו' תחום ערי לוים כו' נמצא מגרש רביע אמר רבא כו' ע"ש כל הסוגיא מוכח בפירוש דנותנים לו לפני העיר ברחב כמו רוחב העיר וב' אלפים לכל צד מרובעים דלא כדעת ר' יהונתן הנ"ל, שוב ראיתי שיש לישב דבריו שכוונתו במי שמניח עירובו חוץ לעיבורה של עיר דאז אין לו במקום עירובו כי אם ד' אמות על ד' אמות ומשם לכל רוח ב' אלפים אמה הרי דיש לו רצועה של ד' אלפים וד' אמות על ד' אלפים וד' אמות ואם העיר ד"מ רחבו ח' אלפים אמה ס"ל דאין רשאי לילך כנגדו לאחוריו מן העירוב לעירו בכל העיר רק כפי מדת תחומו היינו ברחב ד' אלפים וד' אמות לבד, ויצא לו זה ממ"ש בפ' כיצד מעברין (ס' ב') מה שנשכר הוא מפסיד מה שנשכר ותו לא כו' ומשני כאן שכלתה מדתו בחצי העיר כו' הרי דאם כלתה מדתו באורך בחצי העי' אין העיר נחשבת כד' אמות ואין לו משם והלאה כלום וא"כ ה"ה ברחב העי' מיקרי כלתה מדתו כיון שאין רוחב תחומו מחזיק כ"א ד' אלפים וד' אמות ובזה יובן עוד ג"כ מ"ש עוד ר' יהונתן וז"ל כיון שאורך העיר נחשב לו כד' אמות כין שכלתה מדתו בסוף העיר א"כ ה"ה באמצע רוחב העיר שאף שברוחב כלה לו בחצי עיר כו' ויש מתירין בזה כו' כוונתו היה באם ד"מ היה ארכו אלף אמה ורחבו ח' אלפים אמה והניח עירובו אלף אמה למזרח העיר דכשתחשוב אורך התחום מן העירוב למערב וכלה מדת תחומו בסוף העיר וכשתחשוב רוחב התחום יהיה נמשך במשך רוחב העיר ד' אלפים וד' אמות ונמצא שברחב הוא נקרא כלה מדתו באמצע העיר ולכן היה סברת היש מתירין די"ל כאן דגם ברוחב נחשב העיר כד' אמות דאין סברא לומר דבאורך נחשב לד' אמות ולא ברוחב וע"ז כ' שם דאין נראים דברי היש מתירין בזה דסוף סוף ברוחב נקרא כלה מדתו באמצע העיר ובש"ס לא חילק בזה ומנין לנו הך סברא דכיון שבאורך הוי כלתה מדתו בסוף העיר ונחשב כד' אמות יהי' כן ברוחב, אבל לענ"ד היה נראה להביא ראי' לדברי היש מתירין ממ"ש שם ומה שנשכר הוא מפסיד ותו לא כו' כאן שכלתה מדתו בסוף העיר כו' כאן שכלתה כו' ואם כדברי ר' יהונתן הרי הפסיד עכ"פ ברוחב העיר יותר ממה שנשכר וצריך לדחוק שמ"ש מה שנשכר הוא מפסיד הוא רק לאורך הרצועה מה דשם הוא כלה מדתו בסוף העיר ומתני' סתמא קתני בכלה מדתו בסוף העיר וה"ה דמיירי נמי בכלתה מדתו ברוחב העיר בסופו היינו שאין העיר רק אלף על אלף לבד כנ"ל ברור פי' דברי רבינו יהונתן. ומ"מ דברי רמ"א שם צ"ע עכ"פ שהוא כ' שם דין זה בסתם וז"ל כ"מ שהניח עירובי תחומין כו' אסור לו לילך לצפון כו' הרי דלא כת' דינו ביש באמצע תחומו עיר שיתפרשו דבריו כמ"ש בדעת רבינו יהונתן וא"כ נצטרך לפרש כמ"ש תחי' וזה תמוה ונדחה מן הש"ס כמ"ש ומ"מ צריך לדחוק ולפרש דברי רמ"א שכוונתו שיש עיר באמצע תחומו ולזה כ' שם בסוף דבריו ומ"מ אם כלתה המדה בסוף העיר כו' כנ"ל לפרש דבריהם ועי' במ"א (שם ס"ק ג') שגם דבריו סתומים ולא ביאר כל צרכו דברי רבינו יהונתן והרמ"א הנ"ל ומ"מ צריך לפרש כמ"ש דברי דו"ש כותב בנחיצה לטרדתי יצחק אייזק חופ"ק ראזינאי:
2