בנין עולם, אורח חיים ב׳Binyan Olam, Orach Chayim 2
א׳להרב הנז'
1
ב׳ומה שנסתפק מעכ"ת בענין קביעות המטה אם לעשות כרש"י או כדעת הזוהר, לענ"ד נכון לנהוג כדעת הזוהר מאחר שגם הש"ס יכול להתפרש כן ולא עדיף לן פרש"י מפירושו של הזוהר ודעת רשב"י וידוע מ"ש הפוסקים שבכ"מ שאין הכרח בש"ס יש לנהוג כדעת הזוהר בכ"מ ועי' ג"כ בתשו' רמ"ע מפאנו (סי' ב') שהאריך להוכיח כשיטת הזוהר ודחה שם פרש"י דפי' משום דשכינה במערב דהא מותר להרהר בדברי קדושה בשעת תשמיש גם הא הוי במקום שיש גדר יעו"ש ולענ"ד יש להקשות עוד על פרש"י מהא דאיתא בס"פ הרואה הנפנה ביהודה כו' ובגליל כו' וא"כ למה לא חילק הש"ס גם כאן בין גליל ליהודה וצ"ל דרש"י ס"ל דאבא בנימין ס"ל דלעולם שכינה במערב כמ"ש בפ' לא יחפור (ך"ה א' ב') דאיכא דס"ל הכי וא"כ לדידן דס"ל דשכינה בכ"מ דאנו מתפללים נגד מקום בהמ"ק לעולם א"כ אין נפ"מ כלל בדין זה וא"כ ודאי דנכון לחוש לדעת הזוהר ועי' בכתבי רבינו הגדול הגר"א מווילנא ז"ל בביאור אגדות דמס' ברכות שכ' על מאמר זה כמ"ש שמאלו תחת לראשי כו' מבואר שם שפי' ג"כ דברי הש"ס כדעת הזוהר ולכן העיקר לדינא כן:
2
