בנין עולם, אורח חיים כ״טBinyan Olam, Orach Chayim 29
א׳שאלני חכם אחד אם רוצה לעשות בעיו"ט הסמוך לשבת עירובי חצירות ועירובי תבשילין ביחד אם סגי בברכה אחת או שצריך לברך על כל אחד בפ"ע:
1
ב׳תשובה דין זה מצאתי מפורש בס' שערי תשובה הנדפס מחדש מהגאון מוהרא"ז מבראד שהביא בשם תשו' מהר"מ די בוטין שפסק דיכול לפוטרם בברכה אחת ולברך על מצות עירובין וראייתו ממ"ש הרמב"ם בדין הפרשת תרומות ומעשרות והוסיף ע"ז הגאון הנ"ל דלכתחי' יש לפרש בברכתו ולומר על מצות ע"ח וע"ת כדאמרינן בכל יום תן לו מעין ברכותיו ע"ש ולענ"ד יש לפקפק ע"ז ויש פנים לכאן ולכאן והדבר צריך תלמוד כי לכאורה יש להביא ראי' להיפוך מהא דאי' בפ' ע"פ (ק"כ א') בירך ברכת הפסח פטר את של זבח בירך על הזבח לא פטר את הפסח דברי ר"י ר"ע אומר לא זו פוטרת את זו כו' וקאמר שם כשתימצי לומר לדברי ר"י זריקה בכלל שפיכה כו' יעו"ש כל הסוגי' נמצא מבואר שם דכל שאין אחד בכלל חבירו כגון נזרקים שנתנם בשפיכה ונשפכים שנתנם בזריקה דלא יצא שלכך אין אחת פוטרת חבירתה בברכתה וכיון שכן גם כאן בעירובין כל אחד מובדל מחבירו דע"ח ל"צ פת ותבשיל ביחד רק פת לבד משא"כ ע"ת וכן להיפוך ע"ת די בכזית בין לאחד בין למאה וע"ח צריך ב' סעודות וא"ל כיון דבשאר דברים דיניהם שווים הם א' בכלל חבירו דהא גם פסח וזבח דיניהם שווים בשחיטה וקבלה והקטרת אימורים ובזמן אכילתם דאתקשו להדדי כמבואר בפ' תמיד נשחט בפלוגתא דבן תימא וחכמים ואפ"ה אמרינן כיון דבדבר יש הפרש ביניהם אין אחד פוטר את חבירו בברכתו ולא סגי בברכה אחת על אכילת קדשים וא"כ ה"ה בנ"ד:
2
ג׳ואע"פ שלכאורה יש לדחות ראי' זו דל"ד עירובין לפסח וזבח דשם יש שינוי בלשון הברכה דבתחיל' נתקן לברך על הזבח לאכול הזבח ועל פסח לאכול הפסח כמ"ש רש"י שם לכן שפיר אמרינן דאין אחד פוטר את חבירו שאינו נכלל בברכתו משא"כ בברכת עירוב דבתחי' נתקן כן בלשון כללי בין אם מניח ע"ח ובין ע"ת אבל ז"א דלכאורה צ"ע התם דטעמו של ר' ישמעאל אינו מובן בהא דס"ל בירך ברכת הפסח פטר את של זבח אבל לא להיפוך דלכאורה איפכא מסתברא דהא ברכת פסח הוי ברכה פרטיית שמזכיר פסח לבד והיאך יפטור שאר זבחים משא"כ ברכת הזבח דמיקרי ברכה כלליית שהרי גם פסח נקרא זבח כמ"ש לא תשחט על חמץ דם זבחי וגו' ואמרתם זבח פסח וגו' והרי קיי"ל דברכת שהכל שהיא ברכה כלליית פוטרת הכל משא"כ ברכה פרטיית ולכך צ"ל דבאמת עיקר טעמא הוא כמ"ש התוס' שם לחד גירסא דהטעם משום דחגיגה באה טפילה לפסח והפסח עיקר ומברך על העיקר ופוטר את הטפל שהרי החגיגה באה בשביל הפסח כדי שיהא נאכל על השובע וא"כ כשמברך על הפסח בכללו שיאכל גם החגיגה קודם לו משא"כ כשמברך על החגיגה אינו פוטר את הפסח מאחר שהפסח עיקר ואינו נטפל על החגיגה אך לפ"ז יקשה על ר"ע דס"ל דאין אחד פוטר את חבירו לכך הוצרך הש"ס לומר דר"ע ס"ל אין זריקה בכלל כו' וכיון שאין דיניהם שוה בהקרבתם אין אחד נכלל בחבירו אף שהחגיגה טפילה לפסח והוצרך ג"כ לומר דר"י ס"ל דזריקה בכלל שפיכה כו' ונמצא לפ"ז אע"ג דע"פ דין דקיי"ל בברכת הנהנין דמברך על העיקר ופוטר את הטפילה אעפ"כ בברכת המצות כיון שחלוקין בדיניהם זה מזה אין אחד פוטר את חבירו בברכתו וזכר לדבר אין מצות מבטלות זו את זו וכל אחד חשיבותו בפ"ע כיון שחלוקים זה מזה בפרטי דיניהם א"כ ה"ה בנ"ד אף דלשון הברכה אחת הוא ואין לחלק דש"ה גבי פסח וזבח משום דמברך על הפסח בפ"ע ועל הזבח בפ"ע רק משום טפל ועיקר אתינן עלה בזה אמרינן ברכת המצות שאני משא"כ באם מברך ברכה אחת על שתיהם וכוללם בלשון אחד די אף שחלוקין בפרטי דיניהם דזה אינו דא"כ למה לא תקנו באמת גם שם לברך ברכה אחת על שתיהם על אכילת קדשים אע"כ דצריך לברך על כל אחת ברכה מיוחדת הגע עצמך אשה שרוצה לטבול א"ע וטובלת באותו פעם כלי מתכות שצריכים טבילה האם די לה בברכה אחת על הטבילה לפטור גם על טבילת כלים דהא אע"ג דבכלים פורט בברכתו על טבילת כלי מתכות מ"מ אם הי' אומר סתם על טבילת כלים הי' די ומכ"ש לפמ"ש הגאון מוהרא"ז שם שיכול לפרש בברכתו על טבילת הגוף ועל טבילת כלים הי' די וזה לא שמענו מעולם וא"כ ה"ה בע"ח וע"ת:
3
ד׳עוד הי' נלענ"ד להבי' ראי' לזה ממ"ש הט"ז ביו"ד (סי' רע"ט ס"ק ב') גבי כה"ג שקורא בעשור שבחומש הפקודים בע"פ וכ' שם הטעם דכל שיש ב' מצות לפניו ויודע בתחי' שצריך לעשות ב' המצות אין הברכ' על אחת פוטרת חברתה ואינו דומה לשוחט שהובא לפניו עוד לשחוט ממין הראשון שא"צ לברך שנית דהתם אין לו הכרח לשחוט עוד מבואר מדבריו שאם הי' השוחט מוכרח לשחוט עוד ומצוה מוטלת עליו לא הי' פוטר בברכה שבירך על הראשונים אף שנוסח הברכה אחת היא וא"כ ה"ה בע"ח וע"ת אע"ג דהכל נוסח א' כיון שב' המצות מוטלות עליו דהא עירובי חצירות מצוה היא כמ"ש הפוסקים מהא דאיתא בפ' הדר מבואה דדייר בי' תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי בי' עירוב כו' וכן עירובי תבשילין מצוה היא כמ"ש כדי שיברור מנה יפה לשבת כו' וא"כ ג"כ צריך לברך על כל א' בפ"ע עוד ראי' לענ"ד מהא דאיתא במס' סוכה (מו א) ת"ר היו לפניו מצות הרבה אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו כו' ר"י אומר מברך על כל א' בפ"ע וקיי"ל לדינא כר"י דס"ל דצריך לברך על כל אחת בפרט מעין ברכותיו וכ"פ הרמב"ם (פי"א מה' ברכות) ואין לומר דדוקא התם כיון שמברך על כל מצוה ברכה אחת והוי שפיר על כל דבר מעין ברכותיו משא"כ בברכה שעל העירוב שאין מזכירים כלל איזה עירוב רק בסתם וא"כ לא שייך לומר ע"ז מעין ברכותיו ונמצא שפיר יכול לכוללם בברכה אחת דא"כ יקשה גבי פסח וחגיגה למה לא תקנו ברכה כלליית כמו גבי עירוב ויפטור בברכה אחת את חבירו כמ"ש וע"כ צ"ל דלא מיקרי ברכה כלליית ודמי' לברכת טבילה שאף שמשמעו ג"כ טבילת כלים מ"מ נקרא ברכה פרטיית והוי מעין ברכותיו כל שעושה אח"כ המצות ניכר שהברכה קאי עליו משא"כ כשמברך ברכה אחת על שתי עירובין ודאי דלא מקרי כלל מעין ברכותיו בכל אחד עוד נראה דאם יברך ברכה אחת על שתיהם יהי' נראה כעושה מצות חבילות חבילות ודמי' להא דאמרינן בפ' ע"פ אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד משום דאין עושים מצות חבילות חבילות ולא דמי לתפילין דקיי"ל לא סח מברך אחת ומברך להניח על של יד ופוטר את של ראש לשיטת הרמב"ם ורש"י (ושכן הסכים הגאון רשכבה"ג מוהר"א ז"ל מווילנא) בברכה זו אע"ג דשתי מצות הם דתפילין ש"י אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד מ"מ ש"ה דעכ"פ שם אחד להם ועניינם אחד דשניהם לזכרון ובכל א' נכתבים כל הד' פרשיות משא"כ עירובי חצירות ועירובי תבשילין אין להם דמיון זה לזה ומודינא דאם עשה ע"ח ושיתופי מבואות לדינא דש"ס במבואות שלהם שהיו צריכים לעשות שניהם ודאי דברכה אחת פוטרת חבירו דשניהם ענין אחד ממש עירובי רשויות ודמי' ממש לתפילין משא"כ בעירובי תבשילין וחצירות או תחומין ואע"ג דבסי' שכ"א בה' תרומות ומעשרות מבואר דאם תורם ומעשר מעשר ראשון ושני זא"ז מברך ברכה אחת לכולם כמבואר שם מ"מ לענין הפרשת תרומה ומעשר שווים להדדי דבשניהם מפריש חלק גבוה רק שזה ניתן לכהנים וזה ללווים ומ"מ כיון שמפורש בדברי הגאונים הנ"ל שדי בברכה אחת מסתפינא בזה לפסוק נגד דעתם בחשש ברכה שא"צ ושוא"ת עדיף וצ"ע:
4