בנין עולם, אורח חיים ל׳Binyan Olam, Orach Chayim 30
א׳מי שהשלום שלו יענה שלום איש אשר בו חוסה ורצון יראיו יעשה לכבוד ידידי ואהו"נ ה"ה הרב המופלג ירא ה' מרבים ומפורסם מוהר"ר צבי הירש נ"י מבוטען:
1
ב׳מה שכתב מעכ"ת לענין הנחת תפילין בט"ב במנחה שנראה לו יפה מנהג העולם שקורין בהם ק"ש לענ"ד לא שפיר למיעבד הכי מטעם דאסור בת"ת ואין לך ת"ת גדול מזה שהרי במס' מנחות איתא ארשב"י אפי' קרא אדם ק"ש כו' קיים מצות לא ימיש כו' וכיון שאין זה זמן ק"ש כלל לא הוי בכלל סידורא דיומא ואין לזה שום מקור בש"ס ופוסקים דאם מניח תפילין שלא בזמן ק"ש שיהי' מחוייב לקרות ק"ש וא"כ ודאי דאסור והרי פסוק ואני זאת בריתי שנוהגים לומר בסדר קדושת ובא לציון אף שהוא סדר היום כתבו האחרונים שלא לאומרו מטעם שנזכר בו לא ימושו מפיך וגו' ואנו אסורים בת"ת והרי גם בק"ש נזכר פסוק ושננתם לבניך וגו' ולמדתם אותם וגו' ומה שהביא כ"ת ראי' ממ"ש הב"י בשם תשובה אשכנזית בסוף סי' ל"ד דמי שמניח תפילין דר"ת לאחר התפילה יאמר בהם ק"ש מטעם שלא יהא כמעיד עדות שקר כו' אין זה ענין לנ"ד דלפי הבנת מעכ"ת בדברים האלה הוא תמוה מה עדות שקר שייך בזה במה שמניח תפילין ואינו קורא ק"ש והרי אינו מעיד כלל ובש"ס אמרו להיפוך כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר וכמו שפרש"י שאומר בק"ש וקשרתם לאות וגו' ואינו מקיים משא"כ להיפוך במניח תפילין ואינו קורא ק"ש לא שייך בזה עדות שקר כלל אבל לענ"ד פירוש דברי התשובה כך הוא שמאחר שהוא נוהג להניח תפילין דר"ת מספק שמא העיקר כר"ת וא"כ תפילין דרש"י שקרא בהם ק"ש לר"ת אין להם דין תפילין וא"כ קרא ק"ש בלא תפילין והוה כמעיד עדות שקר ממש ולכן לתקן זה יקרא ק"ש עם תפילין דר"ת לאחר התפילה שיהי' נראה כמתקן הספק משא"כ בנ"ד שנוהגין שלא להניח תפילין בט"ב בשחרית מטעם אבילות א"כ אין כאן עדות שקר דאז פטור מתפילין וכאלו קורא ק"ש בשבת ויו"ט שאינו מניח תפילין וכשמניח תפילין במנחה שאז אינו זמן ק"ש כלל מה עדות שקר שייך כאן ודאי דאסור ומ"ש מע"ל שכיון שהותר הנחת תפילין במנחה דהוי כמו ת"ת כמ"ש הטור שם לכך הותר גם ת"ת לענין ק"ש בתפילין דברים אלו דחוים הם דא"כ יהי' מותר בת"ת במנחה כמו שהותר הנחת תפילין ובאמת אין זה דמיון כלל דאיסור ת"ת בט"ב נזכר בגמרא ואיסור הנחת תפילין לא נזכר בגמרא כלל והוא מנהגא לבד ואדרב' הפוסקים תמהו על מנהג זה והרא"ש פוסק באמת להניח תפילין בט"ב כמ"ש בפסקיו בסוף מס' תענית וכ"כ הטור (סי' תקנה) בשמו ועיקר המנהג הוא כמ"ש הפוסקים משום דדומה לאבל ביום ראשון דהוא יום מר ובמנחה דומה לאבל ביום שני שכבר עבר עיקר מרירותי' משא"כ ת"ת שאסור בכל שבעת ימי אבילות וגם עיקר דברי מעכ"ת אין להם הבנה מ"ש דתפילין הוי כמו ת"ת והא עיקר איסור ת"ת בט"ב הוא משום דכתיב בהו משמחי לב וזה לא שייך בתפילין ומ"ש בטור דהוי כמו ת"ת ר"ל ששכרה גדול כמו ת"ת ששקול ככל המצות וכמו כן מצות תפילין שכרו גדול וכמ"ש בכ"מ:
2
ג׳ומ"ש מעכ"ת להביא ראי' ממ"ש הבה"ט (סי' תקנ"ד ס"ק ד) לענין אמירת תהילים בט"ב שכתב להתיר משום דהוי דרך בקשה באמת לענ"ד גם ע"ז יש לדון מנין לנו דהא כמה מזמורים יש בתהלים דהוי דרך שירות ותשבחות ולא דרך בקשה ולמה יגרע משאר דברים שבתנ"ך ולא אמרו בש"ס להתיר רק לקרות בקינות ובאיוב ובדברים הרעים שבירמי' והמ"א ובה"ט שהביאו דין זה לא כתבו זה אלא ליישב מנהג העולם ולענ"ד אינו מנהג וותיקון ואין לחוש למנהג במקום שהוא נגד הדין ולאו מר בר רב אשי חתם על מנהג זה שהוא נכון ואפי' לפי דברי המג"א ובה"ט אינו דמיון לק"ש דלא שייך בזה דרך בקשה והוה ת"ת ממש כמ"ש ומ"ש מע"ל להביא ראי' ממה שכתב הט"ז לענין אמירת פרקי אבות בשבת שחל בו ט"ב באמת זה זמן רב שהייתי מתמי' על דברי הט"ז במה שדימה זה לאמירת קרבנות בכל יום דהתם נתקנו במקום קרבנות וסמכו על מ"ש חז"ל בסוף מס' מגילה שאמר הקב"ה לאברהם שכ"ז שקורין לפניו בקרבנות כו' וכן ממ"ש במדרש כמ"ש הטור (סי' מה) משא"כ אמירת פרקים שהוא רק מנהג בעלמא ואדרבא אמירת פרקים נתקן בשביל ת"ת שכל ישראל יהיו עסוקים בת"ת בשבת כמ"ש המחברים וא"כ ה"ז ת"ת ממש ומ"מ לדינא נראה כהט"ז ולאו מטעמי' אלא משום דט"ב שחל בשבת אין בו אבילות כלל שהרי מעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו וכן נוטה דעת הגר"א ז"ל ואכ"מ ואף לטעם הט"ז נראה דאין לו דמיון לאמירת תהלים וק"ש במנחה דש"ה דהוי זמן קבוע לכל שבת והוה כמו סדר היום כמו מאמירת פ' קרבנות שקבוע בכל יום משא"כ ק"ש במנחה שאינו דבר קבוע כלל:
3
ד׳גם מ"ש מעכ"ת ללמוד זכות על הנוהגים לומר ק"ש קטנה בבוקר בלא תפילין לפי דברי תשובה אשכנזית אף שמעכ"ת דבר דרך חכמה מ"מ לפמ"ש אין משם ראיה דש"ה כיון שמניח תפילין דר"ת משום ספיקא א"כ בבוקר קורא ק"ש עם תפילין דרש"י ואח"כ קורא ק"ש עם תפילין דר"ת אין זה מעיד עדות שקר דניכר לכל שעושה כן משום ספק משא"כ בהא דקורא ק"ש קטנה בלא תפילין וגם לישנא דש"ס בברכות שאמרו כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד כו' משמע דאפי' קורא ק"ש פעם אחת עם תפילין לא יצא בזה מידי עדות שקר במה שקרא ק"ש מקודם בלא תפילין דאטו אם אחד אומר עדות שקר בב"ד ואח"כ אומר עדות אמת אחר כ"ד בודאי לא יצא בזה מידי עדות שקר שכבר העיד מקודם וראי' לזה ממ"ש התוס' פ' הי' קורא (יד ב) שלכך מותר להפסיק בהנחת תפילין באמצע ברכת ק"ש קודם תפלה משום דמקרי עדות שקר משא"כ עטיפת ציצית יוע"ש ובב"י (סי' סו) ואם יש לזה תקנה במה שיקרא אח"כ ק"ש פעם שני ק"ש עם תפילין א"כ למה התירו לו להפסיק באמצע ברכת ק"ש קודם תפלה ואף שיש לדחוק ולומר דדעתם דזה לא הוי הפסקה כיון דמיקרי עדות שקר א"כ שייך לק"ש מ"מ נראה כמ"ש ולענ"ד מי שקורא ק"ש קטנה בבוקר כדי לצאת ידי ספק שמא יעבור זמן ק"ש ודאי דנכון להניח תפילין מקודם:
4
ה׳ומה שנסתפק כ"ת אם מותר לקרות שמו"ת בע"ש בלא תפילין בפ' קדש והיה כי יביאך נראה דאין כאן עדות שקר כי הוא דרך לימוד ואדרבא בתשובת הגאונים איתא שהעוסק בתורה פטור מתפילין וגם קריאת שמו"ת שהוא ת"ת בכלל ומ"ש כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר היינו בק"ש שקורין בשביל לצאת י"ח קבלת עול מ"ש ועול מצות ולכן אז עיקר זמן הנחת תפילין שהוא עול מצות וכמ"ש שם וקשרתם לאות וגו' וכמ"ש התוס' בפ' הי' קורא על דברי ר"י בר' יהודה ובתרי' שם ובגמ' שם א"ר יוחנן כאלו הקריב כו' עי' תר"י שם ועוד לפ"ד מעכ"ת למה אמרו כל הקורא ק"ש ולא אמרו כל העוסק בפ' תפילין וגם פ' קדש ופ' והי' כי יביאך בכלל וזה ברור ופשוט כנלע"ד דברי דו"ש באהבה יצחק אייזיק בהרב מוהרר"י נ"י חופ"ק ראזינאי:
5