בנין עולם, אורח חיים ל״הBinyan Olam, Orach Chayim 35
א׳ומה שדילג מענין לענין משמחה לשמחה לדין בהלכה אם מותר לאבל לקרות המגילה בפורים בבהכנ"ס, באמת לפי מ"ש בבה"ט בה' חנוכה (סי' תרע"א) בשם המ"מ בתשו' דאבל אסור לברך בבהכ"נ ביום ראשון משום שהחיינו א"כ ה"ה בפורים, ומ"ש מעכ"ת דפורים קיל יותר דלהרבה פוסקים אין אבילות נוהג בו דברים תמוהים הם דמה ענין זה לכאן דהתם היינו דין אבלות של שבעה וכאן מיירי תוך יב"ח לאביו ולאמו דאפי' בשבת וי"ט נוהג דין יב"ח, גם מ"ש ראי' מדברי רבינו הגדול הגר"א ז"ל בה' ט"ב שמותר לברך שהחיינו על פרי חדש אין זה ענין לכאן דהא דוקא בבהכנ"ס כ' כך משום דהוי מילתא דפרהסיא ובביתו כת' בהדיא שמברך שהחיינו והרי המחבר שפסק בה' ט"ב סי' תקנ"א סעי' י"ז) שאין לברך שהחיינו בין המצרים ואפ"ה כ' שם דעל פדיון הבן אומר שהחיינו ולא יחמיץ המצוה ובפרי טעמא אחרינא איכא שיכול לברך אחר ט"ב ולכך בפרי שלא יהי' בנמצא אחר ט"ב מותר לברך קודם ט"ב ואפ"ה כ' הרמ"מ בתשו' דאבל לא יברך שהחיינו בחנוכה אלא ודאי דדוקא בבהכנ"ס אמר כן וכמ"ש, ומ"מ נראה דאם הוא בקי בקריאת הטעמים ואין בבהכנ"ס מי שידע כ"כ לקרות בדקדוק האותיות ונקודות וטעמים כמותו ודאי דטוב יותר שיקראנה האבל דאין זה אלא חומרא בעלמא ואין לזה מקור בגמרא ופוסקים וכעין זה מצינו ביו"ד (סי' שע"ו) שכתב הרמ"א שם דאין לאבל להתפלל בשבתות וי"ט לפני התיבה ואפ"ה כתב הש"ך (שם ס"ק י"ד) בשם מהרי"ל דהיכא דליכא דעדיף מני' מותר והרי בי"ט מסתמא יקרא הלל ומברך ג"כ שהחיינו על ד' מינים ביו"ט הראשון של סוכות, ולכך נ"ל ברור שמותר לאבל לקרות המגילה בכה"ג ואפשר ג"כ דלכך לא הזכירו האחרונים דין זה אלא בחנוכה ולא במגילה בפורים משום דלהדליק נ"ח הכל יכולים לברך משא"כ בקריאת המגיל' וכמ"ש הכל חייבים במקרא מגילה ואין הכל בקיאים במקרא מגילה ומנהגם היה שהחזן קורא ואין בקי אחר זולתו, לכך לא הזכירו דין זה במגילה וזה ברור:
1
