בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה י״זBnei Machshava Tova, Principles and Advice 17

א׳יָדַעְנוּ שֶׁכָּל כָּךְ מֻרְגָּל הָאָדָם לְהוֹקִיר אֶת דַּעַת וְשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהָבִין אֶת דְּבָרֵינוּ אֵלּוּ שֶׁאָנוּ דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ תְּמִימוּת וּפַשְׁטוּת כָּל כָּךְ, וְדוֹמֶה לוֹ שֶׁרוֹצִים מִמֶּנּוּ שֶׁיִּטַּפֵּשׁ.

ב׳אֲבָל מִי שֶׁמַּקְשֶׁה קֻשְׁיָא זוֹ לֹא הֵבִין אֶת עֶצֶם כַּוָּנַת דְּבָרֵינוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁאַרְסוֹ שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן גּוֹרֵם לָזֶה שֶׁיַּחְשֹׁב אֶת יְדִיעוֹת הָעוֹלָם, וּבִכְלַל הַיְּדִיעָה שֶׁל טוֹב וְרַע יְדִיעָה שֶׁבָּאָה מִן הַסָּפֵק וּפָסוֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִיפִים שֶׁל טוֹב וְרַע, לְטוֹב, לְהוֹקִירוֹ וְלִכְרֹעַ לְפָנָיו, וְאֶת הַתְּמִימוּת יַחְשֹׁב לְבַעֲרוּת וְטִפְּשׁוּת.

ג׳אֲבָל שִׁבְחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הוּא אִישׁ תָּם, "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" , ד' יִתְבָּרֵךְ הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה וְאֶחָד מִתְּאָרָיו הוּא חָכָם. אַדְּרַבָּא חָכְמָה אֲמִתִּית, חָכְמָה טְהוֹרָה, חָכְמָה שֶׁהִיא בְּפַשְׁטוּת תְּמִימוּת וַדָּאִית הִיא.

ד׳וַאֲפִלּוּ פָּשׁוּט בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי יְכוֹלִים לְהָבִין מְעַט אֵיךְ שֶׁלֹּא לְהוֹקִיר וּלְהִתְבַּטֵּל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לִפְנֵי הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית בִּכְלָל עִם כָּל חִדּוּשֶׁיהָ שֶׁחִדְּשָׁה בָּעוֹלָם, יֵשׁ רַק לְהִתְפַּלֵּא עַל הַמְּלָאכוּתִיּוּת (קונסט) שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ עַל אוֹחֲזֵי עֵינַיִם שֶׁזֶּה עוֹמֵד עַל רֹאשׁוֹ וְזֶה הוֹלֵךְ עַל יָדָיו וכו', שֶׁמִּתְפַּלְּאִים עֲלֵיהֶם בְּלֹא הוֹקָרָה וּבְלֹא בִּטּוּל לִפְנֵיהֶם.

ה׳לְמָשָׁל הָאִישׁ חוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ אַחֲרֵי פְּעֻלַּת קֵבָתוֹ, לָדַעַת אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ, הַרְבֵּה שִׂכְלִיּוֹת כְּבָר נִתְחַדְּשׁוּ לְפָנִים בַּשֵּׂכֶל הָאָדָם ע"ז אֲשֶׁר כְּבָר נִרְאֶה טָעוּתָם שֶׁבְּשֶׁקֶר יְסוֹדָם, וְהַרְבֵּה מֵהֶם שֶׁנֶּחְשָׁבִים עַתָּה עוֹד לַאֲמִתִּיִּים גַּם עֲלֵיהֶם יַעֲבֹר הַכּוֹס, בְּעוֹד אֵיזֶה זְמַן יִתְחַדְּשׁוּ חֲדָשִׁים, וְיִצְחֲקוּ גַּם עַל אוֹתָן וַדָּאִיּוּת מְדֻמּוֹת שֶׁבְּיָמֵינוּ אֵלֶּה.

ו׳וְהַאִם גַּם הַקֵּבָה יוֹדַעַת לַעֲבֹד רַק עַל יְדֵי שִׂכְלִיִּים הַלָּלוּ, עוֹבֶדֶת הִיא אֶת עֲבוֹדָתָהּ בְּלֹא רַעַשׁ, וּבְלֹא כָּל אֵלּוּ הַפִּלְפּוּלִים, בְּבִטָּחוֹן וִידִיעָה וַדָּאִית, בְּלֹא הַשְׁעָרוֹת, בִּידִיעָה שֶׁאֵין סָפֵק, יָמִין וּשְׂמֹאל, טוֹב וְרַע, קוֹדְמָהּ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְצִיאוּת חַיּוּת שד' שָׁם בָּהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְמַשֵּׁשׁ וּלְשַׁעֵר כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, יְדִיעָה בְּלֹא פִּלְפּוּלִים רְאִיָּה וְחָכְמָה טְהוֹרָה, יְדִיעָה שֶׁל תְּמִימוּת בְּלֹא סְבַךְ וּבְלֹא חֲקִירָה וּפִתּוּל הִיא.

ז׳וְשֵׂכֶל הָאִישׁ שֵׂכֶל הָרֵיק כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ רְאִיָּה וִידִיעָה זוֹ, הוּא מֻכְרָח לְפַתֵּל פִּתּוּלִים, לֶאֱרֹג אֲרִיגוֹת, לְהִסָּבֵךְ בַּסְּבַךְ וּלְהֵאָחֵז בָּהֶם, לִפְעָמִים פּוֹגֵעַ בִּיסוֹד וַאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, וְלִפְעָמִים נוֹפֵל כַּסּוּמָא בָּאֲרֻבָּה, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹדֵעַ, רַק מִקְרֶה וּפְגִיעָה וְלֹא רְאִיָּה וִידִיעָה אֲמִתִּית הִיא.

ח׳וְאִלְמָלֵי הָיוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּפַשְׁטוּת תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַנֶּפֶשׁ, מְצִיאוּת וֶאֱמֶת, כִּי אָז אֶת הַכֹּל יָדְעוּ וְרָאוּ בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה, לֹא עַל יְדֵי גִּשּׁוּשׁ בַּחֹשֶׁךְ שֶׁנִּקְרָא שֵׂכֶל.

ט׳וְדָא עָקָא, שֶׁהַשֶּׁקֶר נִמְצָא בְּכֹחַ בְּאִישׁ, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁקֶר בְּפֹעַל עַל עֵץ שֶׁהוּא אֶבֶן, וּתְמִימוּת אֱמֶת מְצִיאוּת הַנֶּפֶשׁ חָסֵר לוֹ.

י׳וּמֵעַתָּה, חָבֵר מֵחֶבְרָתֵנוּ תַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ, וְתַתְמִיד בְּהֶרְגֵּלְךָ זֶה, לִהְיוֹת פַּשְׁטָן תָּם בִּתְמִימוּת בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, הֵן בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עִם חֲבֵרְךָ, וְהֵן בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה בֵּינְךָ וּבֵין עַצְמְךָ, לֹא תִּתְלוֹצֵץ, וְלֹא תַּחֲקֹר אַחֲרֵי חֲבֵרְךָ כְּדֵי לִמְצוֹא בּוֹ דָּבָר לְהִתְלוֹצֵץ בּוֹ, הַאִם רָאִיתָ עוֹד צוֹמֵחַ וְנֶפֶשׁ תְּמִימָה מִתְלוֹצֵץ.

י״אבְּמַחֲשָׁבָה שֶׁכְּבָר נִתְחַזְּקָה לְךָ עַד כֹּה, צַיֵּר לְךָ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי ה', וּבְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, בְּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ הֵם רַק שִׁלּוּם חוֹב עֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו ית', וּלְךָ לִדְחֹק וּלְהָאִיץ אֶת עַצְמְךָ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת גֹּדֶל חוֹבְךָ וְכֻלֵּי הַאי וְאוּלַי יַעֲלֶה לְךָ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ לְשַׁלֵּם על כל פנים חֲצִי חוֹבְךָ אֵלָיו ית', וּמֵעַתָּה אֲפִלּוּ לִנְשִׁימָה בְּטֵלָה לֹא יִשָּׁאֵר לְךָ פְּנַאי.

י״בוּבְמִדָּה שֶׁתּוֹסִיף לְצַיֵּר וְלִקְבֹּעַ זֹאת בְּמוֹחֲךָ וְלִבְּךָ, תּוֹסִיף לִהְיוֹת תָּמִים חָכָם וּפַשְׁטָן.