בני יששכר, אדר ב׳:ד׳Bnei Yissaschar, Adar 2:4
א׳אשובה עוד לדרוש במדרש הנ"ל אמר משה להקב"ה משאני מת אין אני נזכר א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד כעת וכו' כך בכל שנה ושנה בשע' שקוראין לפני פ' שקלי"ם כאלו אתה עומד שם וזוקף את ראשן. הה"ד כי תשא את ראש ב"י שא לא נאמר אלא כי תשא ע"כ. הנה יתבאר לך הענין ע"פ דברי המדרש משפטים אמר ר' לוי שתי מדות טובות בטל הקב"ה מן אוה"ע. שלא יעמדו עליהם נביאים ושלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה. כיון שמת משה חזר אותו השר למקומו שכן יהושע רואהו שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריח"ו וכו' ויאמר לא. כי אני שר צבא י"י עתה באתי ע"כ. רצ"ל עתה באתי ולא בימי משה רבך. והנה תתבונן בדברי המדרש הזה. מ"ש ב' מדות טובות ביטל הקב"ה מן אוה"ע מה הן הב' ענינים שביטל מהם. הנה הענין הראשון ניחא שלא יעמדו עליהם נביאים והוא הנזכר ג"כ בדברי חז"ל בגמ' ביקש (משה) שלא תשרה שכינה על אוה"ע ונתן לו הנה נהבטל מהם השראת השכינה שאין לך מדה טוב' הימנ' אבל הענין הב' שלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה. מה הוא הביטול לאוה"ע ומה איכפת להו בזה. ואם יש להם מזה איזה ביטול אעפ"כ לא נק' ביטול כל הימים דהרי כיון שנגנז משה חזר השר למקומו אבל תשכיל ותדע כל האומו' יש להם שרים לכ"א שר מיוחד אשר חלק י"י אותם בדור הפלג' והנה כל שר לאומתו נק' רא"ש אותו האומ' כעין הגוף המתנהג אחרי הנהגת הרא"ש וכשניטל הראש מן הגוף הנה יופסק החיות כמו כן כשנפסק ונתבטל כח השר של אומ' למעלה נפסק חיות האומת למטה וכמ"ש הנביא יפקוד י"י על צבא מרום במרום (תחילה) ואח"כ על מלכי האדמה על האדמה. וע"כ לכל האומות אפשר להם הביטול כיון שהם נתונים תחת השרי' הנה אפשריית הביטול לשרים וממילא יתבטלו הם אבל ישראל חלק י"י עמו נבחרו לחלקו ית"ש העמוסים מני בטן אין לתם שר רק שכינת עוזו ית"ש הוא הנק' רא"ש בני ישרא"ל כמו להבדיל כל שר נק' רא"ש לאומתו. כמו כן שכינתו ית"ש (בהבדל) בדת מלכות שמי"ם נק' רא"ש בנ"י ישרא"ל (והנה ישראל אתוון ל"י רא"ש אותו הרא"ש המיוחד מלכות"ו בכל משל') והנה בעוה"ר כשישראל הם בגלו' ת"י האומ' הנה הם בגלו' ת"י השרי' אבל אין זה ח"ו כענין שארי האומו' כשתתחזק אומה על אומה הנה אפשריו' להם ביטול לגמרי כשמתבטל שריהם הלא תראה כמה אומות מפורסמים המזכרי' בכתבי הקודש ונאבד זכרם לגמרי כי נתבטל שריהם והנשארים מהם שבו ונתערבו באומות אחרות ונאבד זכרון אותה האומ' מעל פני האדמה אבל ישראל עם קרובו הגם שבעונו' נמסרו ת"י האומ' ושריהם. הנה כיון שהשר שלהם וראש' הוא השכינ' הקדוש' הנה כמו שא"א הביטול וכו' כן ישראל ישכנו לעד לעולם ויירשו ארץ ומלואה. גם בימי עניים ומרודם לא זזה שכינה מישראל לשמרם ולהצילם. וכביכול מתלבשת הארת השכינה בתוך השר של האומ' לשמר את ישראל להיו' להם קיום בימי גלותם (רק להיות שהוא בהסתר פנים כביכול השיב אחור ימינו והוא הנק' גלות השכינה כביכול בין האומו' וב"ב יתגלה כבוד מלכותו ית"ש לנקום נקמתינו) ולהיות הענין בימי הגלו' בהתלבשו' ת"י השר. הנה כביכול סיהרא מאיך נהורי' כמי שאין לו זקיפת רא"ש הבן הדבר וכשיתגל' כבוד מלכותו עלינו במהרה הנה נק' זקיפת (ונשיאות) רא"ש בני ישרא"ל בין והתבונן הדבר. והנה כשבאו ישראל לידי אותו מעש' במדבר הנה אמר הש"י. הנה אנכי שולח מלאך לפניו מלאך הקדוש מיכאל אפוטרופסא רבא דישראל עכ"ז לא רצה משה שתהיה התלבשו' השכינה כביכול בשום מלאך רק באיתגלייא ארון ברית י"י הולך לפניהם שאז כל הצלחת ישראל לא יהיה מלובש בטבע רק למעלה מן הטבע כיון שנגנז משה עם היות שהשכינ' לא זזה מישראל נתלבשה בהנהג' במלאך מיכאל אפוטרופסא רבא דישראל
1
ב׳הג"ה עיין במג"ע כתב אותיו' הנעלמים של מטה היימ' אותיו' המילוי של משה כזה ס'. י"ן. א' הם בגימ' מיכאל להורות כשנעלה מש"ה אז בא מיכאל וכ"ה הרמז כמש"ל בפ' ואתה תצוה אשר נעלם שם משה שלא נזכר משה בכל הפרשה הנה יש בפרשה ההוא ק"א פסוקים. מנין מיכאל להורות ג"כ על הנ"ל: הנך רואה בפני מש"ה אפילו התלבשו' השכינ' במלאך הקדו' לא רצה מכש"כ שא"א בפניו שיתלבש השכינה באיזה שר ח"ו:
2
ג׳והנה לפ"ז תתבונן מ"ש מש"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר דהנה כ"ז שאני נזכר אפילו מיכאל השר הקדוש אינו נזכר אבל אחרי וכו' אין אני נזכר ושמא ח"ו כשיבואו ישראל לגלות הנה יהיו ת"י השרים ויעשו ח"ו בהם כחפצם ורצונם הנה הבטיח לו הקב"ה כשם שאתה עומד כעת ונותן להם פ' שקלי"ם (הניתנין בשביל קרבנו' שהם קרב"ן לי"י כלי מסך המבדיל) ואתה זוקף את ראש"ן כנ"ל היינו רא"ש בנ"י ישרא"ל שאינך רוצה שתתלבש השכינה רא"ש בנ"י ישרא"ל אפילו בהנהגת המלאך הקדוש כך בכל שנה ושנה אפילו בזמן הגלו' היא כאילו אתה עומד שם וזורף את ראשן ומתבטלים הגזירות שרוצים האומות לגזור על ישראל ותופר עצתם. הבן מאד. ותתבונן בזה אשר בכל שנה ושנה (כיון שהבטיח הש"י למשה כשיהיו קורין בפ' שקלי"ם כאילו הוא עומד שם) הנה מפ' שקלים זכרו"ן לבנ"י לפני י"י לזקוף את ראשן ולגאלם גאולת עולם ב"ב והוא המדה טובה שלקח הש"י מן האומות אשר כל ימי משה לא יהיו ישראל תחת שרים. והנה בכל שנה ושנה הוה בפ' שקלים כאילו משה עומד שם בעצמו הבן הדבר מאד:
3
