בני יששכר, אדר ב׳:ו׳Bnei Yissaschar, Adar 2:6
א׳כל העובר על הפקודים וכו' ר"ת כל הפסוק בגימטריא תתקל"ו ע"פ האמור בפרע"ח. מרדכי אסתר בגימ' תתקל"ה והנה עם הכולל בגימ' תתקל"ו מנין י"ג תיקוני דיקנא
1
ב׳הג"ה נ"ל כי בהכרח הוא שיהיו נימנים עם הכולל הכוונה לכלול מרדכי ואסתר ביחד תרין הסודות כידוע ועוד יתבאר אי"ה: שהם י"ג מדות החסדי' היינו י"ג ע"ב (חס"ד) והנה אמרז"ל גלוי וידוע היה לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקליו על ישראל ע"כ הקדים הקב"ה שקלי ישרא"ל באד"ר וא"כ ע"י השקלים יהיה התעוררת הרחמים על ישראל ע"כ מרומז בזה הפסוק בר"ת י"ג פעמים ע"ב היינו י"ג ת"ד ותעמיק הדבר דהנה בזמן ההוא בזמן גזירת המ"ן לא היו נותנים שקלים כי לא היה בית המקדש וא"כ לא היה מצות שקלים בפועל לעמוד נגד שקלי הצר הצורר ואם הכוונה שזכות השקלים שהיו נותנים בבית המקדש עמדה להם א"כ גם כל שארי המצו' שעשו וסיגלו ישראל כ"ז שהיו בחצרות בית אלקינו תעמוד להם ולמה נתחייבו שונאיהם של ישראל וכו' כמבואר בגמ' אלא ע"כ שכח מה"ד נתגבר מחמת העבירות ולא הועיל' זכו' וא"כ מאי רבותא דשקלי':
2
ג׳אבל תשכיל ותדע דהנה אמרז"ל בפסוק ויעבור י"י על פניו וכו' מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר אם יעשו בני לפני כסדר הזה אני מוחל וכו' והנה יש במשמעות לשון הזה (שנתקבל בו בלשון בודאי בסיני) אם יעשו בני לפני כסדר הזה היינו ע"ד הדבק במדותיו מה הוא רחו"ם וכו' מה הוא חנו"ן וכו' ויש במשמעות לשון זה כפשוטו אם יעשה בני לפני כסדר הזה שיקראו במו פיהם בתפילתם בדבור בעלמא הי"ג מדות אל רחום וחנון וכו' והנה מאן מוכח איזה הפירוש הוא אמית"י הנה יש להוכיח מן המדה הראשונה הנק' אל (כמ"ש הרב הגדול בעל הפלא') דא"א לומר מה היא אל אף אתה וכו' ע"כ הפירוש הנכון הוא כפשוטו כשידברו ישראל במו פיהם ויצעקו אל הש"י בהזכרת י"ג מדות בדבריהם הש"י ימחול להם על וכו' ואינן חוזרות ריקם. ופירוש בזה הרב הק' בעל הפלא' נוסח הפיוט בסליחות אל הורת לנו לומ"ר שלש עשרה רצ"ל במדת א"ל אשר הוא רק לומ"ר שלש עשרה באמיר' בעלמא די לנו להשמיע במרום קולינו ולא נשוב ריקם מלפניו:
3
ד׳ובזה יש לפרש מה שאמרה אסתר בתפילת' אל"י אל"י למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי דלכאורה יש להתבונן למה הזכירה דוקא זה השם וגם מה הוא הפירוש רחוק מישועתי דברי שאגתי. ולפי הנ"ל יונח דהנה גם בדורו' הראשונים בודאי כפי הנראה היתה הלכ' זו רופפת היינו פירושן של הדברים המקובלים מסיני בשעה שיעשו בני לפני כסדר הזה וכו' אם הפי' באמירה לחוד סגי. או דוקא יעשו לפני היינו בעשי' לקיים והלכת בדרכיו. והנה דבר המסופק אין פוסקין הלכה בשמים כי לא בשמים הוא. עד אשר יפסקו ההלכה ב"ד של מטה ע"י איזה הוכחה ואיזה סברא. והנה בזמן הגזירה כאשר צעקו מרדכי ואסתר. וגם כל ישראל בימי הצום בודאי הזכירו הי"ג מדות של רחמים והנה הזכיר' אסתר שם א"ל בתפילת' והוכיחה מזה להלכה דדי בהזכרה בעלמא דא"א לומר דהכוונה יעש"ו לפני דוקא בעשיה מה הוא רחום וכו' א"כ איך אפשר לומר מה הוא א"ל. ע"כ מן השם אל שבי"ג מדות מוכח אשר רק בהזכרת י"ג מדות בדבור בעלמא תצמח על ידם תשועה לישראל והנה מרדכי ואסתר עם כל ישראל הזכירו בתפילתם הי"ג מדו' הנה אמרה אסתר אל"י אל"י למה עזבתני למה תהיה רחוק מישועתי דבר"י שאגתי הרי מן שם א"ל מוכח דבדבו' בעלמא אוישע וכנ"ל ועוד יתבאר אי"ה להלן בסמוך:
4
ה׳ולפ"ז עם היות שהוא מצוה בתורה והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' עכ"ז היתה טענת אסת"ר על ישראל. הגם שח"ו לא הספיקו לעשות המצוה הזאת בפועל לילך במדותיו ית"ש. עכ"ז מוכח להלכה אשר תספוק האמירה והזכירה במקום המעשה והנה כי כן הנה נזכר אז לפניו ית"ש ג"כ מצות שקלים הגם שהעונות גרמו ונחרב הבית המקדש ולא שקלו אז ב"י את שקליהם עכ"ז האמירה והזכירה פ' שקלים עלתה לרצון לפניו ית"ש מה שישראל קורין באדר פ' שקלים כאלו שוקלים בבית המקדש. והן המה היו לישוע' לבטל שקלי המן בהתעורר' מדו' הרחמי' י"ג מדות העליונים ע"י הגואלים מרדכ"י אסת"ר מספרם י"ג ע"ב כנ"ל וע"כ הפסוק כל העובר וכו' ר"ת בגימ' י"ג ע"ב והוא הרומז כל העובר על הפקודים אפילו אם ח"ו עברו על הפקודים ותהיה הביהמ"ק חרב ולא ישקלו השקלי"ם יזכר להם ע"י מדותיו מדות הרחמי"ם זכרון השקלים במו פיהם בחדש הזה ויתבטלו השקלים אשר אמר המ"ן לשקול ותהיה להם גאולה על ידי הב' גואלים מרדכי אסתר (וכן בכל שנה בימי גלותינו זכרון השקלים בחדש הזה. הן המה לרצון ולזכרון לפני י"י כאשר יתבאר להלן בדרושים אי"ה):
5
ו׳ואפשר לומר שזה היה כוונת יוסף בצוותו להשים הגביע באמתחת בנימין. והוא ע"פ מ"ש הרב הקדוש במג"ע לדרכו גבי"ע הוא י"ג ע"ב היינו י"ג מדות חס"ד ורחמים הנה י"ל לרמז זה צוה להשים גבי"ע באמתחת בנימין שממנו יצא חוטר ב' גואלים הנ"ל מרדכ"י אסת"ר מספרן גבי"ע הייני י"ג ע"ב וז"ש במדרש בשעה שאמר יוסף ואתם עלו לשלו"ם יצתה ב"ק ואמרה שלום רב לאוהבי תורתך והוא ג"כ כמ"ש הרב הקדוש במג"ע לדרכו אית שלום. ואית שלום ר"ב שלום רב היינו בהחשב המ"ם סתומ' במספר רבתי. היינו ם' דאי"ק בכ"ר שהוא מספר ת"ר אז יהיה מספר שלו"ם תתקל"ו י"ג ע"ב (הנרמז בגבי"ע) וזהו לדרכינו שלום רב (כנ"ל יהיה) לאוהבי תורתיך היינו כשיאמרו רק תורת י"ג מדות אפילו חס ושלום לא יקיימו בפועל והלכת בדרכיו רק יזכירו באהבה את הדבר"י תור"ה אל רחום וחנון וכו' אזי יושפע עליהם שלום רב כנ"ל ואין למו מכשול:
6
ז׳ועפ"י הדברים הנ"ל אפרש לך הנאמר במגלה ויכתב מרדכי וכו' אל כל היהודי' וכו' דבר"י שלו"ם ואמ"ת. הנה מהראוי לתת לב מה השלום ואמת שכתב להם וגם ביותר יש להתבונן. אומרו דבר"י שלום משמע דברים של שלו"ם ולפי דברינו הנ"ל יתכנו הדברים כמין חומר דהנה עד היום היתה ההלכה רופפת מהו הפירוש של ההלכה המקובלת אם יעשו בני לפני כסדר הזה אני מוחל וכו' אם הפירוש הוא להלכה יעשו דוקא בעשיה ממש והלכת בדרכיו או הכוונה עקימת שפתינו הוה מעשה ודי באמירת הי"ג מדות בדבור בעלמא. והנה בשמים אין פוסקין הלכה עד יפסקו הב"ד של מטה ע"פ איזה הוכחה. והנה הוכיחה אסת"ר דהלכה היא דבדבור בעלמא סגי מן המדה הראשונה שהוא א"ל. וא"א לומר מה הוא א"ל וכו' וכמש"ל דהרי כתיב לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. והנה ע"י ההוכחה הזאת נתאמת' ההלכה ופסקו כן בב"ד של מטה דהפירוש הוא דאפילו בדיבור בעלמא הי"ג מדות (הרומזין בתיבת שלו"ם י"ג ע"ב כשהוא במ"ם רבתי כנ"ל) הקב"ה מוחל וכו'. ועיין במאמרי השבתות שם כתבתי (וכן במאמרי ר"ה) כשהאדם מכוין הלכה לאמית"ו. אזי מעורר מדת ואמ"ת מדה הז' מן הי"ג מדות ומדה הזאת כביכול הוא תרין תפוחין קדישין היינו או"ר פנ"י מל"ך והנה כתיב באור פני מלך חיים אפילו נגזר ח"ו ההיפך אזי כשגורמין להתגלות אור פני מלך ע"י ההלכה לאמ"ת' אזי יושפע החיים (וכ"ה המנהג אפי' בעוה"ז בכל מלכי ב"ו אפי' מי שנתחייב ח"ו וכו' כשזכה לראות פני המלך ניצול. וע"כ תתבונן מה הוא אתרא דשמא קושט"א שהוא אמת אור פני מלך לא שכיב אינש וכו' ועיין במאמר ר"ה מ"ש בפסוק אשרי העם יודעי תרועה ואין עושין כן מספק רק שכיוונו להלכה בכדי אשר באו"ר פני"ך יהלכון ע"י שמכוונין להלכה לאמ"ת' יתגל' אור פני מל"ך היינו מדת ואמ"ת עיי"ש ותמצ' נחת) והנה גם בכאן כיון שאסתר כוונה הלכה לאמת"ה ופסקי כן להלכה קיימת אזי גרמו להתגלות מדת ואמת אור פני מלך חיים וניצולו ממות לחיים. הבן. וזה שכתב מרדכי את הדברים האלה אל כל היהודים הלכה רווחת לישראל דברי שלו"ם היינו שלום המורה על י"ג מדות י"ג פעמים ע"ב הנה סגי לבטל הגזירות ולמחילת עונות אפילו רק בדברי שלום בהזכירם בדבור בעלמא וכתב להם ואמ"ת. שע"י שכוונו להלכה אזי גרמו להתעורר מדת ואמ"ת אור פני מלך חיים ועי"ז באת' לגמרי הישועה וניצולו ממות לחיים טובים ולשלום ויקויים בנו ואתם הדבקי"ם בה' אלקיכם חיים כלכם היום. אמן:
7
ח׳ובזה תמצא ג"כ טוב טעם למה שכתבתי במאמר א' בשם הסודי רזי המלאך של חדש אד"ר הוא אברכיא"ל הוא אותיות אברך אלי. הוא על שאמרה אסתר אלי אלי למה עזבתני וזה היה לישועה: הבן:
8