בני יששכר, אדר ג׳:ט״וBnei Yissaschar, Adar 3:15
א׳שם זכרוניכם משלי עפר מדבר כננד ישראל שאמר להם הקב"ה אני מצו' לכם שתהיו מזכיר' שני זכרונות (ע"כ אמר איוב וזכרוניכ"ם לשון רבים שנאמר (זכור את אז רעש' וגו' תמח' את זכר וגו' הנה המפרש הביא בשם הילקוט גירסא אחרת והוא תמחה את זכר עמל"ק אמח' את זכר עמלק ונ"ל שהוא הגירסא הנכונה שבזה יהיה ב' זכירות היינו שצריך לזכור שאנחנו מחוייבים לעשות עמו מלחמות מצו' כשיהיה לאל ידינו והזכיר' הב' לזכור אשר הש"י הבטיח אשר הוא ימח' את שמו וכו' ובזה יתפרש זכרוניכם משלי עפר ר"ל אותן הב' זכירות שלכם הם משולים לעפר כמו שהעפר עושה פעולתו להצמיח אבל אינו עושה רק בכח היסודות אשר עליו כן הש"י מצוונו זכור תמחה את זכר עמלק אבל אין פעולותינו רק ע"י הש"י שהבטיח אמחה את זכרוכו') הוו יודעים דרש סיפא דקרא לגב"י חומ"ר גביכ"ם) שאם אין אתם עתידים (היות זוכרים אתם וקוראים בכל שנה שאני מחזיר אתכם לשיעבודם של מצרים לגבי חומר גביכם שנא' בחומר ובלבנים המפרש מביא ס"א בשם התנחומא אני מחזיר אתכם לשיעבוד מלכיות שנא' על גבי חרשו חורשים ויתפרש אי"ה) הוה זכור את אשר עשה לך עמלק ע"כ. יתפרש הענין ע"פ מ"ש בפסוק סוף התוכח' והשיבך י"י מצרים באניו"ת בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראות' והתמכרתם וכו' והנה יש להתבונן הלא התוכחות כל המאוחר בכתוב קשה מהמוקדם והנה הקללה הזאת הוא סוף התוכח'. היא הקשה יותר מכולן והנה לכאורה היא קלה יותר מראשונות ופירשנו הדבר ע"פ מה שפירשנו ריש פ' וירא וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אנ"י הוי"ה והנה לקצר באתי בכאן רק ע"ש במדרש דרש בפסוק תשית לראשו עטרת פ"ז עתיד הקב"ה (להלביש עטר' שלו למלך המשיח דכתיב בי' (בקוב"ה כביכול (ראשו כתם פ"ז) וכתיב במשיח תשית לראשו עטרת פ"ז ופירשנו הענין והנה הש"י מנהיג עולמו בשתי הנהגות הנהג' ניסיית (שלא כטבע המוטבע מבראשית) והנהג' טבעיית הסדורה מבראשית והנה הנהגה הניסיית ניכרת לכל באי עולם בבראותם שינוי סדרי בראשית יודעים כי יד י"י עשתה זאת אבל הנהגה טבעיית מי שאינו שלם באמונה התוריי סובר כי הכל הולך ע"פ הטבעיים והכוכבי לכת והמזלות ואין כאן השגחה עליונה רק הכל בטבע המוטבע והנה זה עיקר יסוד התורה לידע ולהוודע אשר הכל הוא בהשגח' עליונה מאת סיבות כל הסיבות הא מניע את הגלגלים כרצונו והוא מסבב כל הסיבות ואין שום תנועת רפרוף עין מבלעדי יכולתו ושפעו והשגחתו ית"ש הגם שהוא בטבע המוטבע הנה הוא כעין המלך המתלבש בלבושיו עכ"ז גוף המלך בתוכם וזהו ראשית נתינת התורה הודיע הקב"ה לעמו אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים דהנה ישראל בהיותם במצרים בגלות היה גלות הדע"ת לא ידע"ו את הוי"ה כי היו שקועים אצל המצריים שהיו מוטעים בדעת"ם שכל הנעשה בארץ הכל ע"פ הנהג' המזלות בטבע מבלי שפע והשגחה עליונה מאת מהוו' כל הויות ע"כ היו עובדים המצריים לטל' ראש המזלות והנה כאשר שידד הקב"ה מערכ' השמים וכוכבי השמים וכסיליהם בהראות נפלאותיו אשר עשה בתוך מצרים הנה אמר וידעת"ם כי אנ"י הוי"ה וידע"ו מצרים כי אנ"י הוי"ה כי הנהג' הניסיית הניכרת לעין כל הנה יודעים כי יד הוי"ה עשתה זאת הוא מהוו' כל הויות ומשדדם כרצונו משא"כ ההנהנ' בטבע הנה הוא ג"כ בהשגחת הוי"ה ב"ה ובכחו המהוו' כל הויות אבל הוא בהתלבשות הטבע כעין המלך המסתתר בלבושיו וגוף המלך בתוכם והנ' לבושי השם הנכבד הוי' ב"ה נקרא אנ"ו כי האותיות אשר לפני שם הוי"ה ואחר השם ב"ה בגימ' אנ"י כעין לבוש המסתיר את הלובש לפניו ולאחריו והנה הוא בגימ' אנ"י להורות אנ"י אנ"י הוא הגם שאני מתלבש בטבע הנה תתבונן כי אנ"י היא וז"ש הנביא כה אמר י"י צבאות אנ"י ראשו"ן ואני אחרו"ן ומבלעדי אין אלקי"ם (אלקי' בגמ' הטב"ע) אין שום הנהגת הטב"ע מבלעדי רק שהוא מלובש בטבע הנה בהודיע הש"י כוחו ויכולתו במצרים בנפלאותיו אשר עשה בתוך מצרים הנה אמר וידעת"ם כי אנ"י הוי"ה וידע"ו מצרים כי אנ"י הוי"ה גם בטבע במלבושים מלובש כבוד שמי הנכבד וזה שהודיע הש"י למשה טרם עשות הנסים ויאמר אליו אנ"י הוי"ה וז"ש הקב"ה לישראל בגילוי שכינתו וכבודו בסיני. פתח דבריו יאיר אנכי י"י אלקי"ך. גם בהנהגת אלקי"ם שהוא הנהגת הטב"ע (בגימ' אלקי"ם) אנכי הוי"ה בתוכו מנהיג את הטבעים כרצוני בהשגחתו ויכולתי ושפעו וז"ש אשר הוצאתיך מארץ מצרים שהייתם שם בגלות הדע"ת לא ידע"ת את הוי"ה רק היו שקעים בסברת מצרים אשר הכל רק בהנהגות המזלות הנה אנכי י"י אלקי"ך אשר הוצאתיך מארץ מצרים באותות ובמופתים לידע ולהודיע ולהוודע כי אנ"י הוי"ה כנ"ל והוא הנרמז בפ' ראשו כתם פ"ז בגי' אנ"י י"י ועתיד הקב"ה להלביש עטר' זו למלך המשיח תשית לראשו עטרת פ"ז והנה בתוכחת על עון אמר הקב"ה הקללה האחרונה הקשה מכל הקללות והשיבך י"י מצרים (לאו דוקא למצרי"ם (ע"כ לא נאמר למצרים רק מצרי"ם היינו לסברות ואמונות הכוזביות שהייתם שקועים במצרים היינו) באניות (במלבושי אנ"י שהייתם שקועים במצרים שאין גוף המלך בלבושים והוא בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותם (כי אמרתי לך וידעתם כי אנ"י י"י כנ"ל והנה ע"י כובד הגלות וקושי השעבוד וראותם דרך רשעים צלחה תבואו שוב לסברות הכוזביות הללו והוא קללה גדולה לשונאי ישראל):
1
ב׳והנה כבר כתבתי לך זה פעמים שונים אשר עמל"ק הוא מבחי' הדע"ת של המרכב' טמאה וסט"א כענין בלע"ם שהתפאר בעצמו ויוד"ע דע"ת עליון היינו שהיה מן הדע"ת דסט"א כמו להבדיל משה רבינו בקדושה אשר ידע"ו י"י פא"פ וכבר כתבתי לך אשר בלע"ם עמלק בקשר אחד (בשם הק' מהר"ש מאוסטרפאלייע הי"ד) והנה ער"ב ר"ב אשר נתחברו לישראל הם הטו את דעת"ם של ישרא"ל לחקירו' ולספיקו' (ער"ב ר"ב בגימ' דע"ת עד היום בקרבנו הם יושבי' קוץ ממאיר לבית יעקב) עד שחקרו בדעתם הי"ש י"י בקרבנו אם אין (והוא החטא הראשון הבא מן נחש הקדמוני עץ הדע"ת טו"ב ור"ע כבר כתבתי כ"פ הנחש השיאנ"י תיבות י"ש אי"ן הטה את דע"ת לחקירות י"ש אי"ן) מיד ויבא עמל"ק שהוא מבחי' הדע"ת דסט"א ונתגבר שוב הדע"ת דסט"א אשר נחלש ביום צאתנו מא"מצ אשר אז נגלה כבו"ד י"י וידעתם כי אנ"י י"י וכמש"ל הנה צוה הש"י לזכור ולקרוא בכל שנה מחיית עמל"ק דעת דסט"א ואמר ובאם לאו ח"ו לגבי חומר גביכ' אני מחזיר אתכ' לשעבודם של מצרים שהי' גלות הדע"ת וכענין הנאמר סוף התוכחה והשיבך י"י מצרים באניות וכמש"ל ועי"ז הזכיר' בדעתינו והקריאה בכל שנה אנו ניצולם מן הדע"ת שהוא השעבוד של מצרים ואנחנו נשארים באמונות אומן בדע"ת דקדוש' וידע"ת היום והשבות אל לבבך כי י"י הוא האלקים וכו' ועי"כ הש"י בעצמו ימחה לגמרי את הדע"ת דסט"א והוא תיקון חטא אדה"ר אשר נמשך אחר עץ הדע"ת טו"ב ור"ע והוא הנרצה במחיית עמלק אשר הש"י בעצמו ימחה את שמו מתחת השמים אז יקויים בנו ושפכתי רוחי על כל בשר וידע"ו תועי רוח בינה כולם ידע"ו אותי למקטנם ועד גדולם ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וכו' שדרשו רז"ל מלמד שכ"א וא' מראה באצבעו וכו' ב"ב אמן:
2
ג׳הג"ה ע"פ הדברים האלה יתתבונן בסיום המדרש הז"ה זכור את אשר עשה לך עמל"ק ר"ל שנעשה אצלך בחי' עמל"ק שהרש' הזה גרם לך דע"ת הרע וספיקו' באמונ' והרהורים רעים שהכל הוא מן הדעת דסט"א שהו' עמלק ע"כ תמחה את שמו ומלאה הארץ דעה וכו' הבן:
3