בני יששכר, אדר ג׳:ד׳Bnei Yissaschar, Adar 3:4
א׳במדרש ויבא עמלק הה"ד לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוג"ז. לא שלותי מבבל. ולא שקטתי ממדי ולא נחתי מיון ויבא רוגז באדום ד"א שלותי מגזירה ראשונה שגזר פרעה עלי שנא' וימררו את חייהם והעמיד לי הקב"ה גואל זו מרי"ם ע"ש המירור. ולא שקטתי מגזירה שני' אם בן הוא והמיתן אותו והעמיד הקב"ה גואל. זה אהר"ן ע"ש ההריו"ן ולא נחתי מגזיר' שלישית שגזר ואמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקב"ה גואל ע"ש המים זה מש"ה שנאמר כי מן המים משיתיהו ויבא רוגז זה עמלק ויבא עמלק עכ"ל מהראוי לתת לב על דברי זה המדרש. א' מה הוקשה לו עד שהוצרך לומר הה"ד לא שלותי וכו' ומה תירץ בזה ב' הנה דרש זה הפסוק מקודם על הד' מלכיות ומאי שייכות יש לזה לענין עמל"ק ג' שוב דרשוהו על גזירת פרעה מה שייכות יש לזה לביאת עמלק ד' מהראוי להתבונן בשינוי הלשונות בפסוק ואיז' יחוס יש ללשונות למלכיות וכן לגזירת פרעה ולביאת עמלק ונ"ל דהוקשה להם אמרו ויבא עמלק לשון ביא"ה בלה"ק הוא מהירות (נלמד מגמ' יבמות מפני מה הגרים מעונים בעוה"ז על שאיחרו לבוא תחת כנפי השכינה ומביא ראיה שאמר בועז לרות ישלם י"י פעלך ותהי משכרתך וכו' אשר באת וכו' ע"ש ברש"י ותוס' בא"ת משמע במהירות בלא איחור והל"ל. ויסע עמל"ק או ויצא עמל"ק ומדקאמר ויב"א משמע במהירות ב' מהראוי להתבונן בכ"מ שמדבר מאיזה מלך מאיזה עם מייחסים אותו ע"ש אביו או משפחתו ומקומו ובעמל"ק לא נכתב כלל רק שמו ימחה מתחות כל שמיא ג' להבין סמיכות לפרש' הקודמת ד' מהראוי לתת לב מהו הרע' הגדולה שעשה הצר הצורר הזה יותר מכל האומות אשר הש"י גזר עליו שממון ואבדון ע"ע. וכביכול אין השם שלם וכו' עד שיהיו הצר הזה לשממון ואבדון. ונימח זכרו מלהזכירו הלא כל המלכיות הרעו לנו יותר ויותר אשר אלו כל הימים דיו וכל אגמים קולמוסים א"א לכתוב כל הצרות והתלאות אשר עברו על ראשינו בהמון המלכיות. וזאת עלתה על כולנ' הרעו לנו מכל מלכי אדמה ואעפ"כ לא נגזר עליהם שממות עולם כמו שנגזר על הצר הזה ולהבין כ"ז נקדים איזה הקדמות הנצרכות אל הדרוש:
1
ב׳הקדמה א
ידוע ענין ד' מי' בית דין לחוטאים המבואר בתור' הוא לתקן הפגמים שפוגמי' החוטאי' והנה סקילה לפייס אות הי' מן שם הנכבד שריפ"ה לפייס אות ה' ראשונה הר"ג לפייס אות ו' חנק לפייס או' ה' אחרונה כ"א כפי הפגם שגר' בחטאו וגזר' עליו התור' העונש בכדי שיתוקן מה שפגם ויזכה לחיי העוה"ב והענין הוא שהאדם ע"י חטאו מעורר הקליפ' ונדבקת בו וישנם ד' קליפות כנגד ד' מי' ב"ד ואינם סרים מן החוטא עד יקבל עונשו כ"א כפי המגיע לו וז"ל הזהר פקודי וסט"א כד איתחברא חובא בדינא דשלטא בקטרוגא באינן ד' מי' ב"ד סקילה שריפ' הרג חנק כולהו שולטנות' דקטרוגא בישא. סקילה בגין דאיהו אבן נגף שריפ' צור מכשול אשא תקיפא הר"ג דא חר"ב חד"ה תאכל בשר ודאי דשלטא בבישרא ודא הוא קץ כל בשר חנ"ק בגין דאיהו קללת אלקים ההוא דשלטא על חנוקא ועל צליבו עכ"ל הרי לפניך שכל אלו הד' בחינות מן סט"א המקטרגי' על חטאי האדם עד אשר יקבל עונשו המבואר בתורה וכשאדם דבוק בהש"י כמד"א ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם היום דכיון שהאדם דבוק בהשם הנכבד ית"ש היינו ד' אותיות השם הוי' ב"ה (ע"י עסק התורה פרד"ס ועסק המצות ויצונו י"י אלקינו לעשות את כל החוקים וכו' לחיותינ"ו כהיום הזה) אין מבוא לסטרין אחרנין הממונים על ד' מי' ליגע בו משא"כ כשח"ו מפריד א"ע ע"י חטאיו מן ד' אותיות השם הנה מעורר אותן הקליפות הנ"ק מי' הממונים על ד' מי' ולעתיד ב"ב כשיתוקן העולם אז יתבטלו כל הקליפות ותתקיים הנבוא' בלע המות לנצח ומחה הוי' אלקים דמע"ה וכו' ויהי' השם שלם והכסא שלם אלקים בגימ' הכס"א כנודע. ע"כ כתיב ומחה הוי' אלקים הבן:
ידוע ענין ד' מי' בית דין לחוטאים המבואר בתור' הוא לתקן הפגמים שפוגמי' החוטאי' והנה סקילה לפייס אות הי' מן שם הנכבד שריפ"ה לפייס אות ה' ראשונה הר"ג לפייס אות ו' חנק לפייס או' ה' אחרונה כ"א כפי הפגם שגר' בחטאו וגזר' עליו התור' העונש בכדי שיתוקן מה שפגם ויזכה לחיי העוה"ב והענין הוא שהאדם ע"י חטאו מעורר הקליפ' ונדבקת בו וישנם ד' קליפות כנגד ד' מי' ב"ד ואינם סרים מן החוטא עד יקבל עונשו כ"א כפי המגיע לו וז"ל הזהר פקודי וסט"א כד איתחברא חובא בדינא דשלטא בקטרוגא באינן ד' מי' ב"ד סקילה שריפ' הרג חנק כולהו שולטנות' דקטרוגא בישא. סקילה בגין דאיהו אבן נגף שריפ' צור מכשול אשא תקיפא הר"ג דא חר"ב חד"ה תאכל בשר ודאי דשלטא בבישרא ודא הוא קץ כל בשר חנ"ק בגין דאיהו קללת אלקים ההוא דשלטא על חנוקא ועל צליבו עכ"ל הרי לפניך שכל אלו הד' בחינות מן סט"א המקטרגי' על חטאי האדם עד אשר יקבל עונשו המבואר בתורה וכשאדם דבוק בהש"י כמד"א ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם היום דכיון שהאדם דבוק בהשם הנכבד ית"ש היינו ד' אותיות השם הוי' ב"ה (ע"י עסק התורה פרד"ס ועסק המצות ויצונו י"י אלקינו לעשות את כל החוקים וכו' לחיותינ"ו כהיום הזה) אין מבוא לסטרין אחרנין הממונים על ד' מי' ליגע בו משא"כ כשח"ו מפריד א"ע ע"י חטאיו מן ד' אותיות השם הנה מעורר אותן הקליפות הנ"ק מי' הממונים על ד' מי' ולעתיד ב"ב כשיתוקן העולם אז יתבטלו כל הקליפות ותתקיים הנבוא' בלע המות לנצח ומחה הוי' אלקים דמע"ה וכו' ויהי' השם שלם והכסא שלם אלקים בגימ' הכס"א כנודע. ע"כ כתיב ומחה הוי' אלקים הבן:
2
ג׳הקדמה ב
ידוע לך משארז"ל אע"פ שבטלו ד' מי' דין ד' מי' לא בטלו ממילא כן היה הדבר בזמן הסנהדרין מי שלא קבל עונשו ע"י הסנהדרין כגון שלא היו עדים או שמצאו לו איזה זכות. הנה עונשו אינו מסור בידם. אבל היודע תעלומות הוא יודע ועד אם לא שב בתשובה. הנה הוא ממציא לו המיתה הראויה לקבל' עונשי כפי התורה. ותדע שאלו ד' מי' המבוארין בתורה הן המה כלל כל העונשים דהנה בכל החטאים מפריד האדם מן דביקות השם הנכבד בבחי' שונות והנה אלו הד' מי' הן הנה לתקן הפגם וליחד אותיות השם הנכבד ויתוקנו כל החטאים. וכפי הנראה גם עונשי עוה"ב הרוחניי' הן המה ע"פ הדרכי' הללו אבל אין מבוא לאנוש לעמוד על הדבר וראיה לדבר שבאלו הד' מי' נכללין כל היסורין עיין נא במדרש תולדות. דיוקים איש צרורות שקיים בעצמו ד' מי' ב"ד ונכנס תיכף לחיי עוה"ב:
ידוע לך משארז"ל אע"פ שבטלו ד' מי' דין ד' מי' לא בטלו ממילא כן היה הדבר בזמן הסנהדרין מי שלא קבל עונשו ע"י הסנהדרין כגון שלא היו עדים או שמצאו לו איזה זכות. הנה עונשו אינו מסור בידם. אבל היודע תעלומות הוא יודע ועד אם לא שב בתשובה. הנה הוא ממציא לו המיתה הראויה לקבל' עונשי כפי התורה. ותדע שאלו ד' מי' המבוארין בתורה הן המה כלל כל העונשים דהנה בכל החטאים מפריד האדם מן דביקות השם הנכבד בבחי' שונות והנה אלו הד' מי' הן הנה לתקן הפגם וליחד אותיות השם הנכבד ויתוקנו כל החטאים. וכפי הנראה גם עונשי עוה"ב הרוחניי' הן המה ע"פ הדרכי' הללו אבל אין מבוא לאנוש לעמוד על הדבר וראיה לדבר שבאלו הד' מי' נכללין כל היסורין עיין נא במדרש תולדות. דיוקים איש צרורות שקיים בעצמו ד' מי' ב"ד ונכנס תיכף לחיי עוה"ב:
3
ד׳הקדמה ג
כמו שהארבעה מי' הללו נמסרו לב"ד לענוש בהן את היחוד המפריד א"ע מן דביקות הש"י שאחרי שיקבל העונש יבא לחיי עוה"ב כי הנה ית"ש חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כ"ה על חטאי צבור להתם חטא ולהעביר פשע וחש הש"י לתועלתינו לטוב לנו כל הימים והשליט עלינו הארבע מלכיות והוא ג"כ לפייס את השם הנכבד בד' אותיות. והד' מלכיות הללו הן הנ' כנגד הד' סטרין המבוארין בזהר הנ"ל הממונין על ד' מי' על המפרידין א"ע בחטאם מן דביקות השם הנכבד. והנה תתבונן גלות בב"ל היה לתקן הפגם של אות י'. מד"י. לתקן ה' ראשונה. יו"ן לתקן אות הו' אדום לתקן ה' אחרונה והוא דבר מפורסם בדברי המקובלים נתבאר אצלינו במאמרי חנוכה עיי"ש. עד בא יום המקיו' ב"ב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה להוי' המלוכה. והי' הוי' למלך עכ"ה ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד אז יהפוך אל עמים וכו' לקרוא כולם בשם המיוחד:
כמו שהארבעה מי' הללו נמסרו לב"ד לענוש בהן את היחוד המפריד א"ע מן דביקות הש"י שאחרי שיקבל העונש יבא לחיי עוה"ב כי הנה ית"ש חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כ"ה על חטאי צבור להתם חטא ולהעביר פשע וחש הש"י לתועלתינו לטוב לנו כל הימים והשליט עלינו הארבע מלכיות והוא ג"כ לפייס את השם הנכבד בד' אותיות. והד' מלכיות הללו הן הנ' כנגד הד' סטרין המבוארין בזהר הנ"ל הממונין על ד' מי' על המפרידין א"ע בחטאם מן דביקות השם הנכבד. והנה תתבונן גלות בב"ל היה לתקן הפגם של אות י'. מד"י. לתקן ה' ראשונה. יו"ן לתקן אות הו' אדום לתקן ה' אחרונה והוא דבר מפורסם בדברי המקובלים נתבאר אצלינו במאמרי חנוכה עיי"ש. עד בא יום המקיו' ב"ב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה להוי' המלוכה. והי' הוי' למלך עכ"ה ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד אז יהפוך אל עמים וכו' לקרוא כולם בשם המיוחד:
4
ה׳הקדמה ד
ידוע מ"ש המקובלים דהנה גלות מצרים לא נחשב בכלל הגליות היינו ד' מלכיות אמנם הוא היה גלות שרשיי בכדי שיהיה ישראל ראויין להשיג דביקו' גם בקוצ"ו של יו"ד (כמ"ש ויקוצ"ו מפני ב"י) שהוא השורש לכל ד' אותיות. כן היה הגלות הזה כלול מן כל הד' מלכיות. עיין בכתבי האריז"ל ובמג"ע מ"ש פרעה. הן רבי"ם עתה עם הארץ וכו' רבי"ם ר"ת רומ"י בב"ל יו"ן מד"י. ע"כ היה בו ד' ענייני גזירות כנגד הד' מלכיו' וכמו שיתבאר אי"ה:
ידוע מ"ש המקובלים דהנה גלות מצרים לא נחשב בכלל הגליות היינו ד' מלכיות אמנם הוא היה גלות שרשיי בכדי שיהיה ישראל ראויין להשיג דביקו' גם בקוצ"ו של יו"ד (כמ"ש ויקוצ"ו מפני ב"י) שהוא השורש לכל ד' אותיות. כן היה הגלות הזה כלול מן כל הד' מלכיות. עיין בכתבי האריז"ל ובמג"ע מ"ש פרעה. הן רבי"ם עתה עם הארץ וכו' רבי"ם ר"ת רומ"י בב"ל יו"ן מד"י. ע"כ היה בו ד' ענייני גזירות כנגד הד' מלכיו' וכמו שיתבאר אי"ה:
5
ו׳הקדמה ה
מ"ש הר' הק' הרמ"ע מפאנו בס' בע"מ מאמר ת"ד ח"ב שורש עמל"ק כלול מן כל הד' סטרין הממונים על ד' מי' ב"ד (המבוארים בזהרה' אבן נגף וכו') וכולם נרמזין בשמו הרע כאשר יוחסר בכל פעם אות משמו ומתחילין בחסרון אות האחרון (ויש לרמז בזה ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ויתבאר אי"ה) דהיינו כאשר תחסור האות האחרון נשאר אותיות עמ"ל. (דא קליפת אב"ן נג"ף הוא הגורם לסקיל' כמבואר בזהר הנ"ל ומבואר בזהר בלק שהוא הנק' עמ"ל. ולא ראה עמ"ל בישראל עיין במפרש י"ד יהוד"ה) ובהחסר אות השלישית נשאר עמ"ק הנרמז לקליפ' השנית הגורמת לשריפ"ה. שהוא כמו שריפת גיהנם בשאול עמוק"ה כ"כ המפרש) ובהחסר אות השנית משמו נשאר על"ק (לשון עלוק"ה השואבת ומוצצת דם האדם היא הקליפה השלישית הגורמת להר"ג חרב מלאה ד"ם ע' במפרש) ובהחסר אות הראשון משמו נשאר מל"ק (מרמז לקליפ' הרביעי' הגורמת לחנק שהוא במליק' בצוואר ע' במפרש עיי"ש היטב בדברי הרב ובמפרש י"ד יהוד"ה ותראה פלאות:
מ"ש הר' הק' הרמ"ע מפאנו בס' בע"מ מאמר ת"ד ח"ב שורש עמל"ק כלול מן כל הד' סטרין הממונים על ד' מי' ב"ד (המבוארים בזהרה' אבן נגף וכו') וכולם נרמזין בשמו הרע כאשר יוחסר בכל פעם אות משמו ומתחילין בחסרון אות האחרון (ויש לרמז בזה ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ויתבאר אי"ה) דהיינו כאשר תחסור האות האחרון נשאר אותיות עמ"ל. (דא קליפת אב"ן נג"ף הוא הגורם לסקיל' כמבואר בזהר הנ"ל ומבואר בזהר בלק שהוא הנק' עמ"ל. ולא ראה עמ"ל בישראל עיין במפרש י"ד יהוד"ה) ובהחסר אות השלישית נשאר עמ"ק הנרמז לקליפ' השנית הגורמת לשריפ"ה. שהוא כמו שריפת גיהנם בשאול עמוק"ה כ"כ המפרש) ובהחסר אות השנית משמו נשאר על"ק (לשון עלוק"ה השואבת ומוצצת דם האדם היא הקליפה השלישית הגורמת להר"ג חרב מלאה ד"ם ע' במפרש) ובהחסר אות הראשון משמו נשאר מל"ק (מרמז לקליפ' הרביעי' הגורמת לחנק שהוא במליק' בצוואר ע' במפרש עיי"ש היטב בדברי הרב ובמפרש י"ד יהוד"ה ותראה פלאות:
6
ז׳ומעתה בין והתבונן אשר עמלק הרע בכשפיו וזנוניו הנ' הוא אחוז בהקליפות הכוללים כל המיתו' וכל השיעבודי מלכיות אשר ע"י היסורין הללו מתכנס כל חלא' וזוהמא מישראל כי הזוהמא נדבקת בקליפו' ובאומות. וישראל עם קרובו ישארו כולם דבקים בשם הנכבד לחיי עולם והקליפות והאומות יהיו לאבדון ובלע המות לנצח וכו' ומחה הוי' אלקים דמע' וכו' שם שלם וכסא שלם כמש"ל והנה לפ"ז בקל תוכל להתבונן את אשר גרם הרשע הזה לישראל הדבקים בשם הנכבד בד' אותיותיו הנה היא להיותו אחוז בד' הקליפות שהוא הניגוד והן המה המפתים לעבירות וגורמים למיתות ושיעבודים כנ"ל הנה בא בכשפיו ובאחיזתו במר כבה טמאה ונלחם עם ישראל וגרם מה שגרם בהתעוררו כל הנ"ל והבן. והגורם לזה כאשר ישראל ניסו את הוי'. באמרם היש הוי' בקרבנו וכו' הנה פגמו בעוה"ר את הד' אותיות כאשר הפרידו דביקותם לשעה אזי מיד ויבא עמלק שהוא כלול מן ד' קליפות ד' מיתות ד' שעבודים הבן כ"ז וילא' הקולמוס להאריך כ"ז:
7
ח׳ועתה עמוד והתבונן מה שצונו יוצרינו במצוה זכו"ר את אשר עשה וכו' והיה בהניח וכו' תמחה את זכר עמלק וכו' לא תשכח הנה באה הציוו זכו"ר בפה והיה בהניח וכו' תמחה וכו' במעשה לא תשכח במחשבה דהנה להיות כ"ז שישנו שליט' עדיין לקליפות עמלק כביכול אין התגלות כבודו ית"ש בשלימות והנה הוא הניגוד שהוא כלל המרכבה טמאה המנגדת לקודש כלל שיעור השיעור הקומה. כמו שרמזתי לך בד' אותיותיו ניגוד וכו' והנה כלל שיעור קומת הקדושה הן המה באותיות השם הנכבד ד' אותיות כנודע וכבר ידעת שיעור קומת הקדושה חב"ד מחשב' חג"ת דבור (היוצא באדם מן הלב וכנפי הריאה אשר הם בזרועות ואמצע הגוף הבן) נהי"ם במעש' כנודע (כמו שהוא באדם כלי המעשה גורמין) והנה נצטוינו להעביר הניגוד המנגדת המרכבה הטמאה נצטוינו להעביר ע"י מחשבה דיבור מעשה אז יהיה הוי' למלך עכ"ה ויבולע המו"ת לנצח הוא שיעור קומת הקליפו' הנרמזים בעמלק כנ"ל אז ומח' הוי' אלקים (דייקא ש"ם וכס"א) דמע' ומעתה תבין הדבר בשכלך אשר אין השם והכס"א שלם עד שימח' זרעו של עמלק הכוונה כל שיעור קומת הסט"א אז ונשגב הוי' לבדו והוי' לעולם ישב כונן למשפט כסא"ו ידיד הקורא בקשתי להעמיק בדברי ותרא' פלאות וענינים נפלאים:
8
ט׳ועתה הבוא נבוא לבאר דברי המדר' שהוא פתח דרושינו וירא עמלק הנ' קשה כל הקושיות שהקשינו לעיל א' אומרו ויב"א לשון מהירות ב' אומרו עמלק סתם. לא יחסו בשם ומשפח' וממלכ' ומדינה ומשמע מזה שביאתו היה רק בכח שמו הנימח ג' הסמיכות אל הקודם ד' להבין הפלגת הרע אשר עש' הרשע הזה יותר מכל האומו' עד שנשבע הקב"ה בשם וכסא אשר יאבד זכרו מתחת השמים והנה להתיר כל הקושיית האלה הנה בעל המאמר ברוח קדשו הביא ממרחק לחמו (כדרך המדרשים בכ"מ) הה"ד לא שלותי וכו' הנה יש להתבונן בשנוי הלשונות בהפסוק (הגם שהפסוק הזה אמר איוב ע"ע הנה הם בכתובי"ם הנאמרים ברוה"ק מלמדים ג"כ ענינים אחרים כנודע מדרשתם ז"ל בכ"מ) ע"כ דרש שהפסוק הזה אמר איוב ביסוריו ורמז ליסורי ישראל בימי עניים ומרודם בגליות שונות והיינו לא שלות"י מבב"ל היא עפמש"ל גלות בבל היה על הפגם באות יו"ד של שם הקודש הנה היו"ד הוא בחי' חכמה כנודע. והנה שלוה הוא בחי' בטחון כמד"א ישליו אהלים לשודדים ובטוחות וכו' הרי לך אשר שלו"ם הוא בבחי' בטחו"ן. ובטחון הוא בחכמה ע' במק"מ פ' טהרה וזה והנרמז לא שלות"י מבבל היינו היפוך השלוה ולא שקטתי ממד"י הנה גלות מד"י על הפגם בה' ראשונה הוא בחי' בינה כשאמרז"ל בפסוק. ויאמר המלך לחכמי' יודעי העתים ששאל לבני יששכ"ר יודעי בינ"ה לעתים והשיבו לו שישאל לעמון ומואב שלא גלו מארצם ויודעים להבין כדכתיב שק"ט הוא מואב ושאנן על שמריו ומתרגמינן כחמר טב דיתוב על דורדייא והנה עולם הבינה שם ה"ס יין המשומר בענביו. היינו ולא שקטתי היפך השק"ט ולא נחת"י מיון הנה גלות יון היה על הפגם באות ו' הוא בחי' ז"א נרמז במנוח' כמד"א ומצאן מנוחה אשה בית אישה וכתיב קומה י"י למנוחת י"ך את"ה וארון עזך כמד"א ואת"ה תשמע השמים הבן היינו ולא נחתי היפך המנוחה ויבא (רוגז במהירות ובפתאום) זה אדום שבא בפתאום שהרי היה להם כריתות ברית בבית שני עם ישראל כמבואר ביוסיפון ובפתאום החלו להשתרר על ישראל עד אשר החריבו את בהמ"ק. והנה נק' מלכות עשו רוגז שהיה לו רוגזה מאז ומקדם וישטום עשו את יעקב והנה גלות אדום על הפגם בה' אחרונה מלכות וכתיב בי' וינאץ בזעם אפו מלך וכו' ע"כ ויבא רוגז זה מלכות הד' והנה דרש עוד שנרמז בדברי רוה"ק הללו (שאמר איוב ביסיריו ד' לשונות הללו לרמז יסורי ישראל בגלות מצרים שהיה גלות שרשיי לכל הד' גליות וכמש"ל בענין קיצו של יו"ד בקדש וכמ"ש ויקיצ"ו מפני ב"י ע"כ היה ד' מיני יסורים בגלות ואמר לא שלות"י מגזירה ראשונ' שגזר פרע' עלי וימרר"ו את חייהם הוא לתקן שורש אות יו"ד שהוא בחי' חכמ' והחכמ"ה תח"י' (חכ"ם בגימ' חיים) ובכאן לא שלות"י (כנ"ל) רק וימררו את חייהם מרו"ר בגימ' מות הוא שורש גלות בבל ולא שקטתי מגזיר' שבי' אם בן הוא וכו' הוא לתקן שורש אות ה' ראשונה הוא בחי' בינה המחי' את הבנים כנודע מסוד שביר' הכלים ותיקונים ובכאן ותהי להיפך לא שקטתי (כנ"ל) שגזרו אם בן הוא וכו' והוא שורש גלו' מד"י ולא נחת"י מגזירה שלישי' שגזר ואמר כל הבן הילוד וכו' והוא לתקן שורש אות הוי' בן חכם ישמח אב והנה יאו"ר היא חכמת מצרים חכמת כישופיהם ים מים מגדל וכו' והנה עבדו ליאו"ר והנה צוה להשליך הבנים ליאו"ר וזהו ולא נחתי כנ"ל והוא שורש גלות יו"ן והנה לא יכלו עוד להתמהמה הנודע והנה תיכף בסמוך ליציאתם ממצרים (כמד"א בדרך בצאתכם ממצרים) ויב"א (במהירו') עמלק שהוא מזרע עשו שהוא מלכות אדו"ם הגם שכבר כתבנו דקליפת עמלק כולל כולם עכ"ז בבחי' ייחוסן הוא עיקר מזרע עשו והוא הנקרא רוג"ז כמש"ל וישטום עשו את יעקב ולדעתי מהו אשר משמיענו התורה בעת צאתם ממצרים לא יחרץ כלב לשונו היינו קליפת עמלק שנק' כלב כנודע עד אשר קדם אותם בדרך על שאמרו היש י"י בקרבינו וכו' כמש"ל אז במהירות בא ודלג עליהם ומעתה אם עיני שכל לך בין תבין את אשר לפניך ויבואו כל הדקדוקים על נכון ותבין מה שצונו השם יתברך במצוה על הצר הצורר הזה הכולל כל המרכבה טמאה לאבד את זכרו מתחת השמים וצונו לעשות במחשבה ודיבור ומעשה כמש"ל ובזה תלוי גאולתינו גאולת עולם במהרה בימינו ידעתי כי לא יצאתי י"ח ביאור הדברים על נכון אבל ידעתי אשר במעט עיון יבין הקורא הדברים ויאירו עיניו:
9