בני יששכר, אדר ג׳:ה׳Bnei Yissaschar, Adar 3:5
א׳שלחה להו אסתר לחכמים כתבוני לדורות שלחו לה הלא כתבתי לך שלישי' במועצות ודעת שלישי' ולא רבעים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שנא' כתוב זאת זכרון בספר כתוב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה זכרו"ן מ"ש בנביאים בספר מ"ש במגיל"ה הנה על דבריהם הנ"ל יתפלא כל משכיל א' ששלחו לה מ"ש שלמה הלא כתבתי לך שלישים מאין שפטו דקאי על מחיית עמל"ק (ופירש"י ז"ל ידוע) ב' לא יונח שהי' להם איזה הוכחה או קבלה אשר שלמה אמר זה על מחיית עמלק הנה אמרו והוכיחו לאסתר שאין לכתוב עוד מחיית עמלק דכתיב הלא כתבתי לך שלישים וכבר נכתב ג' פעמים היינו פעם אחת בפ' בשלח ופ"ב במשנה תורה ופ"ג בשמואל הרי הי' סברתם דיוחשב פ' בשלח ומשנה תורה לשתים א"כ מאיזה טעם נתחדש להם סברא אחרת מפסוק כתוב זאת זכרון וכו' להחשיב פ' בשלח ומשנה תורה רק לכתיבה אחת ונ"ל ע"פ מש"ל. בשם הרמ"ע ז"ל איך בשם הרשע הזה נרמזין ד' אבות נזיקין דעלמא והם עמל עמק עלק מלק הן הנה בגימ' ג' פעמים עמלק וידוע
1
ב׳הג"ה בהחשב מספרם הם בגי' תש"ך הם המה ניגוד לישראל אשר שיעור קומת החס"ד חופף עליהם כל היום מן תש"ך צירופי בראשי"ת בשביל ישראל שנקראו ראשי' (תש"ך בגימ' י"פ חס"ד) והנה זה לעומ' זה בטומא' ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אוב"ד כאשר רמזתי לך לעיל בדרוש הקודם ואז יהי' השם שלם והכסא שלם כנוד' מדברי רז"ל וזה שמסורה לנו בסוף פסוקי דזמרה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ישתב"ח שמך לעד מלכנו. ישתב"ח בגימ' תש"ך שיעור קומת החסד: דעיקר אחיזת שורשו הוא הדעת דס"א כידוע מן סוד שאמרו הראשונים בלעם עמלק בקשר אחד תמצאנו ופי' בו הק' מהר"ש מאוסטרפאליי' הי"ד בקשר אחד תמצאנו היינו לאורכם ולרוחבם כשתכתבם בשורה זה תחת זה כזה בל עם יהיו מקושרים גם לרחבם עמ לק בלעם עמלק זה יורה דלשניהם שורש א' ובלעם היה מתפאר בעצמו ויודע דעת עליון וע"כ ארז"ל ולא קם נבי' עוד בישראל כמש' אשר ידעו י"י וכו' ודרשו בישראל לא קם אבל באוה"ע קם ומנו בלעם ואמרו בזוהר שמות דף כ"א כד אתא רשב"י אתו שאילו קמי' האי מלה (שהוא באמת תימא גדול') פתח ואמר קטיפא דקרנטי אתערבא באפרסמונא טבא ח"ו אלא ודאי כך הוא באוה"ע קם ומנו בלעם משה עובדוי לעילא ובלעם לתתא משה אשתמש בכתרא קדישא דמלכא עילא' לעילא ובלעם אשתמש בכתרין תתלאין דלא קדישין לתתא ובההוא גוונא ממש כתיב ואת בלעם בן בעור הקוס"ם הרגו בחרב ואי ס"ד יתיר זיל שאול לאתני' עכ"ל הרי לך מבואר דבלעם היה שורשו מן הדעת דס"א והנה עמלק הוא עמו בקשר אחד אחיזת שורשו הוא ג"כ בדע"ת דס"א (עיין בדברי הקדוש הרמ"ע ז"ל כתב בלעם עמלק בקליפ' הוא כמו להבדיל בין טומאה לטהרה) יעקב ומשה בקדושה משה לגו ויעקב לבר כמו כן בדעת הטומאה בלעם לגו עמלק לבר ע"ש וכיון שאחיזת שורשו הוא הדעת דס"א תבין מ"ש בזוהר בשלח אר"ש וכי קלה הוא בעיניך קרבא הא דעמלק ת"ח מן יומא דאתברי עלמא עד ההוא זמנא ומההוא זמנא עד דייתי מלכא משיחא ואפי' ביומי דגוג ומגוג לא ישתכח כוותי' לאו בגין חיילין תקיפין וסגי אין אלא בגין דבכל סטרין דקוב"ה הוא עכ"ל תבין הדבר כיון שהרשע הזה בכשפיו וטומאותיו בא בשורשו אחיזתו דעת דס"א הנה כמו בקדושה כתיב ובדע"ת חדרי' ימלאו הדעת הוא בכל סטרין (ואם באתי להאיר לך להתבונן הדבר גם בנשמת האדם יתארכו כמה דפין איך הדעת הוא קיום השכל והמדות כולם אבל כבר נאמרו ונשנו הדברים לפני החברים) הנה כמו כן הוא להבדיל בטומא' הדע"ת הוא בכל סטרין כל שיעור קומת הס"א והנה זה נצמח עוד מן חטא אדה"ר שהזהירו הש"י ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (כאשר תתבונן בדעת"ך בכתרין דלא קדישין אשר נבראו להיות רצועה לאלקא' והם שורש המות כאשר תתבונן מ"ש לך בענין עמל"ק בד' ענפיו הנרמזים בשמו כנ"ל) הנה ביום אכלך ממנו וכו' וזה שאמרה האשה הנחש השיאנ"י שורש תיבת שיאנ"י הוא י"ש אי"ן בא הדעת לידי חקירות וספיקות אם י"ש אם אי"ן הנה גם בכאן כשחקרו ונסו ואמרו הי"ש י"י בקרבנו אם אי"ן מיד ויבא עמלק הוא הדעת דס"א המעורר מן חטא הראשון עץ הדע"ת ע"כ אמרו בזוהר שראה משה איך הס"מ בא עמו הוא כמו בחטא הראשון בא ס"מ ורכב על הנחש הבן הדבר היטב:
2
ג׳ומעתה תתבונן ג"כ מ"ש בזוהר בשלח דף ס"ז ע"א א"ר יהודה בכל דרא ודרא בכל דרין דאתיין לעלמא לית לך דר דלית בהו מההו' זרעא בישא וקוב"ה אנח בהו קרבא עכ"ל כי כל היועצים עצות רעות על ישראל בכל דור ודור ובכל אומה במלכות' הנה העצה בא מהדע"ת והוא מהדעת דסטרין א' אשר הוא שורש עמלק וכן גזרו אומר בזוהר בראשית אשר גם כל העומדים כלי חמס על ישראל בדרין בתראין כתות הער"ב ר"ב אשר בקרבנו הם יושבים מיני' מוסרים אפיקורסים הן המה משורש עמלק הדע"ת דס"א ער"ב ר"ב בגימ' דע"ת והמה אשר אמרו בדור המדבר כי זה מש"ה האיש (דעת דקדושה) לא ידענ"ו וכו' והנה ידיד הקורא כאשר תראה בדורות הללו (עקבות משיחא) אשר בעוה"ר נתרבה האפיקורסת וגם אותן דקיימין כלי חמס על ישראל לפשוט את עורם מעליהם בעצות רעות בחוקים לא טובים וד"ל הנה תצפה לרגלי משיחא דהנה זה גמר הבירור להפריד הטו"ב מן הר"ע אשר בעוה"ר ע"י עץ הדע"ת טוב ורע נתהוו' מה שנתהוו' וכאשר יוגמר הבירור ב"ב הנה בא יבא משיח צדקנו ולא יאחר ע"כ תתבונן הנה נצר זדון מזרע עמלק אשר עמד לקוץ ממאיר לבית ישראל ועמד מרדכי הצדיק נגדו הנה כתיב בי' ומרדכ"י יד"ע את כל וכו':
3
ד׳ועתה עמוד נא כיו' ואשמיעך את דברי אלקים חיים אשר קדשנו במצותיו וצונו זכירה מעשה עמלק (הוא הדע"ת דסט"א) הנה צונו ג' מצות (ממנין תרי"ג) זכור בפה דבור והי' בהניח וכו' תמחה וכו' במעשה וכו' לא תשכח במחשבה הרי לך במחשבה דבור ומעשה הוא להיות הדעת הוא כלל שיעור קומה כמד"א ובדעת חדרים ימלאון והוא ממוצע בין המחשב' והמעשה והנה זה לע"ז הוא בסט"א קליפת עמלק הנה כאשר מתגבר הדעת דקדושה במחשבה דבור ומעשה הנה מתבטל כל שיעור קומת הסט"א והאלילים כליל יחלוף ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ותתבטל המיתה בלע המות לנצח ויתבטל השעבוד מלכיות ונשגב "י לבדו והי' הוי' למלך עכ"ה הבן:
4
ה׳ועתה נבא לבאר לך דבריהן ז"ל שהתחלנו בהתחלת הדרוש שלח' להו אסתר לחכמים כתבוני לדורות ובודאי מי שיש לו מוח בקדקדו יבין אשר לא הית' כונת' אסתר שיהי' הדבר לה לכבוד ולתפארת רק היה כונת' כיון שבימים ההם בזה"ז עמד נצר זדון מזרע עמלק הדע"ת דסט"א ועמד נגד כל שיעור קומת הקודש לבלע ולהשחית ח"ו נחלת י"י והמה בצדקתן עמדו לעורר דעת דקדושה (כמד"א ומרדכי יד"ע וכו') וכן לדע"ת את שלום אסתר והפועל ישועות התנוסס עמהם נסים נפלאים אין ערוך אליהן (שנתגלו המאורות העליונים יסודות בחו"ב במלכות שמים כנודע למביני מד"ע ועי"ז נתגבר הדע"ת דקדוש' והמ"ן הרשע אשר היא אחיזתו מן הדע"ת דסט"א עם כל משפחתו הרשעים ספו תמו כרגע (הנה בקשה אסתר כתבוני לדורות שיהי' התגלות הזה באסתר (בגימ' שושנה) מלכות שמים בכל שנה ושנה ויהי' סיוע לישראל בימים האלה להתחזקות עליון ע"י תורתן ומצותן ולבטל הדע"ת הרע כל היועצים לרע' על ישראל וכל כתות הערב ר"ב ויהי' מציאות לביטול השעבוד ד' מלכיות ולביטול המות אשר הוא ג"כ ד' מיתות וכולן נרמזין בשם עמלק. הדעת הרע כאשר כתבתי לך (עד אשר ב"ב יתבטל לגמרי מכל וכל כנ"ל) והנ' שלחו לה החכמי' כתיב הלא כתבתי לך שלשי' במועצות ודע"ת לעיל מיני' כתיב הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך להיות בי"י מבטחך. הודעתיך היום אף אתה הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודעת להודיעך קשט אמרי אמ"ת להשיב אמרים אמ"ת לשולחך ועת' בני הסכת ושמע דברי חכמי"ם הנ' כאשר שלח' להן אסתר כתבוני לדורות בכדי שתהי' גם קריאת המגיל' לדורות בימים ההם בזה"ז תועלת להתגבר דעת דקדושה ולבטל הדעת דסט"א הנה זה מדרכי החכמים הקדושי' אשר בכל ענין שנזדמן להן מרא' להן הקב"ה בפסוקי התורה ונבוא' וכדברי נבואה ורוה"ק (כי דברי נבואה נכתבו עד סוף כל הדורות לכללות ולפרטות כא"ו ע"כ החכמים נסו בילדים דברי נבואה באומרם להן פסוק לי פסוקיך) הנה המה ראו אשר שלמ' ברוה"ק אמר שאין להזכיר במכתב ביטול הדעת הרע רק בג' מקומות כנגד מחשב"ה דיבור מעש' (כל השיעור קומ' כמש"ל) הנ' אמר הט אזנך וכו' ולבך תשית לדעת"י להגביר הדעת דקדושה על דעת הסט"א בג' בחי' מחשבה דבור מעשה כאשר יתבאר. וכמו שנצטוינו בזכירת עמלק להשמידו זכו"ר תמח"ה לא תשכ"ח הנ' אמר כי נעים כי תשמרם בבטנך (פנימית הלב היא המחשב') יכונו יחדו על שפתיך (הוא הדבור) להיות בי"י מבטחך הודעתיך היום אף אתה (הוא המעשה) דהנה המחשבה והדבור אפשר לנו לקיים במחיית עמלק אבל המעשה האיך אנחנו יכולין לקיים בזה"ז הלא זה לא יהי' עד לימות המשיח שיתבטל הדעת הרע במעשה מכל וכל ולא ילמדו עוד איש את רעהו רק כולם ידעו את י"י וכו' אבל תתבונן הלא זה הדבר אשר נוהג בכל המצות שא"א לנו לקיימן בזה"ז בפועל והאיך יושלם לנו החלוקא דרבנן אבל כאשר אנחנו מקיימין אותן במחשבה ודבור והבטחון בי"י אשר ימהר ויחיש פדותינו ונקיימן בפועל הנה הוה כאלו קיימנו בפועל גם היום וז"ש שלמ' ברוח קדשו על חלק המעשה להיות בי"י מבטחך הנ' הודעתיך היום אף אתה (אני משפיע לך גם בחי' הדעת של חלק המעשה אף אתה שאינך יכול לקיים בפועל כעת ע"י קריאתך בתורה ובטחונך בי"י יוחשב לך כאלו קיימת בפועל וסיים דבריו הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודע"ת כיון שהדעת הרע צריכין לבטלו ע"י הדעת הקדוש בג' בחינותיו ע"כ כתבתי לך ג' פעמים בתורה מחיי"ת עמלק ושפטו בשכלם שהוא הנאמר בפ' בשלח ובמשנה תורה ובשמואל ושפטו שהוא הנאמר בהתחלת הנביאה הט אזנך ושמע לדברי הוא הרמז למה שיהי' באחרית שתשלח אסתר לחכמי' כתבוני לדורות הנה באה הנבואה על אסת"ר הט אזנך ושמע לדברי חכמים אשר יגידו לך שלשים ולא רבעים והנה האיר הקב"ה את עיניהן להתבונן בפסוק שאח"ז. אמר להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלח"ך ופירשו בו דזה ג"כ דברי רוה"ק מה שיהי' באחרית הימים שתשלח אסתר לחכמים כתבוני לדורות והם ישובו לו כהלכה שנאמר בדברי שלמה הלא כתבתי לך שלשי' במועצות ודעת שלשים ולא רבעים וכבר נכתב ג' פעמים במחיית הדע"ת דסט"א היינו פ' בשלח ומשנה תורה ובשמואל ואח"כ יודעים הקב"ה ויאיר עיניהן דהאמת אתן דאין לכתוב רק ג' פעמים נגד מחיית הסט"א במחשבה דבור מעשה מן קומת הדעת דסט"א. אבל כל מה שנאמר בתורה תורת אמ"ת לא נקרא רק זכיר' אחת וזהו להודיע"ך קשט אמרי אמ"ת שהאיר הש"י את עיניהן להודיען האמ"ת אמרי אמ"ת היינו אותן ב' המאמרות שנאמרו בתורה אמ"ת כאחת יחשבו ועי"ז להשיב אמרי"ם אמת לשלחך היינו לאסתר השולח"ת לכם כתבוני לדורו"ת תשיבו לה דברי אמ"ת. ובזה יצדק בראשית הכתוב הט אזניך ושמ"ע דבר"י חכמי"ם. ובסיום מסיים להשיב אמרים אמת לשלח"ך רצ"ל דברי שניהן אמיתיי' היינו דברי חכמים שדקדקו שלשים ולא רבעים אמת הן דמחיית עמלק הדע"ת דסט"א ע"י הדע"ת הקדוש' הוא במחשב"ה. דבו"ר מעש"ה וכן דברי אסתר אמת לכתוב את המגילה לדורות כי כל מה שנאמר בתורה כאחד יחשב וא"כ אלו ואלו דא"ח ושלום רב לאוהבי תורתך והזכירות הן שלשה שהן ארבע כענין הד' בחינות הנרמזין בקליפת עמלק שזכרנו לעיל. והן עמ"ל עמ"ק על"ק מל"ק הנה ד' הן והן בגימ' ג"פ עמלק הבן הדבר:
5
ו׳וזה שיש לפרש במגילה ויכתוב מרדכי את הדברי' האלה וישלח ספרים וכו' דברי שלו"ם ואמ"ת היינו שכתב מרדכי זה לכ"י שדברי אסתר ודברי חכמי"ם שניהן אמ"ת ושלום ביניהן אלו ואלו דא"ח וכאמור לעיל ובזה תבין משארז"ל בלשונן שלח"ה להן אסת"ר לחכמים למה אמרו שהי' הדבר הזה בשליחות ולא באמיר' להן דודאי רובן של סנהדרין היו אז בשושן אבל שפטו זה ודרשו מן הפסוק להשיב אמרים אמת לשולח"ך הבן הדבר ועתה אתה הקורא נעים בהבינך כ"ז ורגיל אתה בשותא דרבנן תנשק ידי החכמים הם אמת ודבריהן אמת ברוך שבחר בהן ובמשנתם:
6
ז׳והנה שואלין ודורשין בה' הפסח קודם לפסח שלשים יום ומתחילין מיום הפורים. כבר ידעת שי"מ הית' יציאה הדע"ת מן הגלות וידע"ו כי אני י"י וידעת"ם כי וכו'. והנה לפי הנ"ל אשר כתבתי לך עמל"ק הוא אחוז בדע"ת דסט"א צריכין לבטלו בג' בחי' מחשב"ה דבור מעשה כנ"ל. והבן מש"ל משאמרז"ל שלשים ולא רבעי"ם ואסתר צותה לכתוב גם בפעם רביעי ובאמת כל הד' פעמי' הן רק ג' והוא ענין הד' סטרין הרמוזין בשם עמל"ק עמ"ל עמק עלק מלק. והן בגי' ג"פ עמלק הנה מן יום הפורים עד חג הפס"ח הן תש"ך שעות מנין ג"פ עמל"ק למחות את שמו הדעת הרע מתחת השמים בכל שלש' בחינותיו מחשב' דבור מעש' הבן הדבר היטב:
7