בני יששכר, אדר ז׳:ה׳Bnei Yissaschar, Adar 7:5
א׳קימו וקבלו דרשו חז"ל בפסוק ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' מכאן מודעא רבא לאורייתא וכו' אעפ"כ הדור קבלו' עליהם בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו קימו מה שקבלו כבר עיי"ש יש להתבונן כיון שהי' לישראל עד אחשורוש מודעא למה נענשו על שעברו על התור' ועוד יש להתבונן מפני מה דוקא בימי אחשורוש הדור קבלו' הלא מן מתן תורה עד ימי אחשורוש הי' להם נסים נגלים לאין משער ולא קבלוה עד ימי אחשורוש שהי' נס נסתר מלובש בטבע. ונראה לבאר הדבר עפ"י מ"ש בנדרים פ"ג נודרין להרגין ולמוכסין שהוא תרומה וכו' שהוא של בית המלך אעפ"י וכו' ומפרש בגמ' דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינם של בית המלך ופריך ליתסר בכל פרי ומשני באומר בלבו היום והנה לפי"ז אם אינו אומר בלבו היום הגם שהי' אנוס נדרו נדר והנה הקשו לפי"ז על הגמ' שאמרו שיש מודעא רבא לאורייתא על שהיו אנוסים הרי לא אמרו בלבם היום. והנה מהרד"ך בתשובותיו תירץ שלא היו יכולין לחשוב בלבם היום דהשי"ת בוחן לבות וכליות (עיין בספר כסא דוד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה) ולדעתי אין זה תי' מספיק דיהי' איך שיהי' כיון שהכרח הוא לומר בלבו היו"ם ובזולת זה הגם שהוא באונס נדרו נדר הנה במתן תורה הגם שלא היה להם באפשר לומר בלבם היו"ם נדרם נדר ואין כאן מודעה ונראה עפ"י מ"ש הרב הגדול בעל כה"ג בשם הרלב"ח דהא דבעינן לומר בלב היו"ם הוא מדרבנן אבל מדאורייתא כיון שהוא אנוס אעפ"י שלא אמר בלבו היום אין נדרו נדר ולפי"ז נבא אל הביאור דישראל סברו דיש מודע"א הגם שלא אמרו בלבם היו"ם כיון דמדאורייתא לא בעינן לומר היום וז"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא דייקא אבל באמת כל מילי דרבנן מסיני קבלו ובעינן למימר היום וכשלא אמרו היום בלב נדרם נדר ע"כ נענשו כשלא קיימו התורה רק ישראל חשבו כן לסברא שיש להם מודעא כיון דמדאורייתא לא בעינן למימר היו"ם והדור קבלו' בימי אחשורוש בראותם שכל המ"ח נביאים לא הוסיפו על התורה רק מקרא מגלה הנה נתוסף מצוה מדרבנן ונתקבלה בסיני כמ"ש בזוהר וקבל היהודים דא משה דהוא כללי דיהודאי קיבל מגלת אסתר מסיני א"כ המה ראו אז בימי הנס דמרדכי ואסתר דמילי דרבנן ג"כ נתקבלו מסיני. והנה עפ"י מילי דרבנן בשעת מתן תורה אם היה רוצים ח"ו לבטל הנדר היו צריכין לומר בלבם היום וכיון שלא אמרו בלבם היום נדרם נדר ואין כאן מודעא ע"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש והוא דבר נחמד:
1
ב׳עפ"י דברינו הנ"ל יבא כמין חומר דברי הרב הגדול מ' חיד"א זלל"ה כתב בספרו דב"ש לפ"י מערכת אות מ"ם מודעא רבא לאורייתא אומרם רב"א הוא עד מ"ש הרה"מ בקידוש יום השבת נקרא קידושא רבא ע"ד סג"י נהו"ר להיות שאין בו רק ברכת בורא פה"ג ואין בו דבר נוסף על ברכת הנהנין וכן רמזו בכאן מודעא רבא נראית כמודעא ואינה מודעא לפי הדין האמת עיי"ש בדברי הרב דקשה לפי"ז הפשט א"כ למה הדור קבלוה בימי אחשורוש עיי"ש מ"ש הרב הנ"ל ולפי דברינו הנ"ל יתכן שפיר דבימי אחשורוש נתגלה היטב שאינה מודעא נ"ל:
2