בני יששכר, אלול ב׳:ב׳Bnei Yissaschar, Elul 2:2
א׳דרשו חז"ל במס' ר"ה י"י אני אני הוא (ברחמים) קודם שיחטא ואני הוא (ברחמים) לאחר שחטא אדם ויעשה תשובה הנה לא נודע שום רמז בכתוב מזה הגם שנכתב ב"פ הו"י. אין כאן רמז דקאי על קודם החטא ואחר החטא וגם יש להתבונן מהו הרבותא אני י"י ברחמי' קודם שיחטא האדם הלא עיקר החידוש הוא אפי' כשיחט' האדם כשיעשה תשוב' מתנהג הש"י עמו ברחמי'. והנראה דהנה ידוע י"ג מדות של רחמים הם נק' כביכול י"ג תיקוני דיקנא קדיש' ולזה נצטוינו שלא לגלח הזקן באתערותא דלתתא איתער עובדא לעילא כשאנחנו נושאים על גופינו י"ג תיקוני דיקנא במצותיו ית"ש. אזי אנחנו מעוררים י"ג מדות של רחמי' לעיל'. והב' שמות הקודמי' בתורה לי"ג מדות הם מרמזים כביכול למצות פיאות הראש שנצטוינו שלא להקיף והנ' כ"ז היא מקובל בידינו מחכמי האמת עד מפי משה מפי הגבור' והנ' יש לחקור מפני מה עש' הש"י ככה שמצות פיאות הראש מישך שייכי גם בימי הקטנות כשעדיין אינו בן מצוה כי גם לקטן צומחים פיאות הראש (הגם שקטן אינו בר מצוה עכ"ז הגדול מצווה עליו שלא להקיפו כ"כ מישך שייכא המצו' גם בימי הקטנות) משא"כ פיאו' הזקן לא שייכא רק בימי גדלות כשמגיע האדם לכלל בן מצוה כי אין לו זקן בימי קטנות. ונר' לומר דזהו שדרשו רז"ל י"י י"י הנה מרמזין למצות פיאות הראש הנה קיום המצו' הזאת היא גם בימי הקטנו' להורו' לנו דגם המצות שהאדם עוש' בקטנו' סד"א דהוה כמעש' קוף בעלמ' קמ"ל אני י"י ברחמים קודם שיחטא האדם היינו אני מחשב לו מצותיו שעש' גם בקטנו' שלא הגיע עדיין לכלל חטא כי קטן היא עכ"ז מצותיו שעשה תחשבנה לו בחשבון והוא ממד' החסד והרחמי' ודרשו זה חז"ל. מדחזי' דמצות פיאו' הראש שייכים גם בקטנות. בין והתבונן כי א"א להרחיב הדברים:
1
