בני יששכר, אלול ב׳:ג׳Bnei Yissaschar, Elul 2:3
א׳הנה בימים האל' ימי רצון ימי תשובה ישראל מתאזרים חיל בתפלותיה' בהזכירם בכל פעם י"ג מדות של רחמים כמקובל בידיהם שאינם חוזרות ריקם ע"כ נדבר בהם איזה פרטים לעורר את שרשן במקום עליון ילא"פ:
1
ב׳ז"ל הגמ' בר"ה ויעבר י"י על פניו ויקר'. אמר ר' יוחנן אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו. מלמד שנתעטף כש"ץ והראה למשה סדר התפלה א"ל כ"ז שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם (הנה הוקשה לו לשון ויעבר. ע"כ דרש שהוא כביכול כש"ץ העבר לפני התיבה עמ"ש במאמר א' אות כ"א) י"י י"י (כפל שמות הוי') אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא וכו' א"ל רחום וחנון א"ר יהודא ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנא' הנה אנכי כרת ברית (פירש"י ברית כרותה לי"ג מדות הללו שאם יזכירם ישראל בתפילת תעניותיהם. אינם חוזרות ריקם עכ"ל) עיין בתו' וברא"ש שם נדברו יראי י"י מהיכן התחלת י"ג מדות אם מן השם הו"י' הראשון או מן השני. והנה עפ"י הזוה"ק וכתבי מרן האריז"ל ב' השמות אינם ממנין הי"ג מדות רק הי"ג מדות מתחילין מן שם א"ל. והנ' הרב הגאון מהרי"ח לאנדא ז"ל בס' דורש לציון הוכיח מהגמ' כדברי הזהר ומרן האריז"ל דהרי אמרו ברית כרות' לי"ג מדות וכו' הל' הזה משמע בכ"מ ובכ"ז אפי' בזמן שאין ביהמ"ק קיים. והנ' אם נאמר דהי"ג מדות מתחילין מן שם הו"י'. איך אפשר להזכיר את השם הנכבד ככתבו חוץ למקדש. אלא ע"כ התחלתן מן שם א"ל עכ"ד:
2
ג׳ואני פירשתי נוסח הפייט והנהוג לומר בשע' אמירת הי"ג מדות) א"ל הורית לנו לומר שלש עשרה רצ"ל מדהורות לנו לומר בפה שלש עשרה והורית לנו אפי' בזה"ז ע"כ מוכח דמתחילין מן א"ל דהשמות הו"י' אי אפשר לאומרן ועוד יתפרש הנוסח הזה:
3
ד׳ואני אומר שבפי' נשמע דרש"י ז"ל מדייק מהגמ' דהתחלת הי"ג מדות מן שם א"ל וכדברי הזהר ומרן ז"ל דהנה ז"ל רש"י ז"ל שהבאתי לעיל בד"ה ברית כרותה לי"ג מדות הללו וכו' תיבת הללו לכאורה לא נודע כוונתי. ונר' דרש"י ז"ל בא לתרץ דברי הגמ' דבתחילה מצינן המסדר ויעבר י"י על וכו' והוקשה לו מהו ויעבר וע"ז אמר ר' יוחנן מלמד שנתעטף וכו' וכנ"ל ואח"כ ציין הו"י' הו"י' (כפל השמות מה הן) ומפרש אני הוא קודם החטא וכו'. ואח"כ ציין אל רחום וחנון א"ר יהודה ברית כרותה לי"ג מדות וכו' והנה מימרת ר' יהודא אינו לפרש שום פי' ב"פ א"ל רחום וחנון רק הוא סיפור ענין אחר כפי קבלתו מפסוק הנה אנכי כורת ברית וא"כ למה ציין המסדר הש"ס בכאן הנך ג' תיבות אל רחום וחנון לזה ביאר רש"י בלשונו הצח לי"ג מדות הללו וכו' להורות כוונת הש"ס הוא דה"ג מדות מתחילין מן אל רחום וחנון הבן כי נחמד הוא:
4
