בני יששכר, כסלו-טבת ג׳:כ״אBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 3:21
א׳מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רג"ל מן השו"ק הנה הזמן הזה ניתקן לנ"ר מצו"ה הלזה הוא הזמן הממוצע בין היום והלילה ובפרט לדעת המ"ש דתנא משקיעת החמ' ועיין בתוס' זבחים ומנחות כל היכא דתנא משקיע"ת פירושו מתחילת השקיע' הנה תתבונן בדברי רז"ל דשאל ההוא מרבנן כגון אני שלמדתי כל התור' כול' מהו ללמוד חכמות יוונית (היא הפלסיפיא הטבעיית אשר הנחש כרוך בעקב') וא"ל כתיב והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה מן היום ואינה מן הלילה (והיא אינו בנמצא כי אפי' הזמן הממוצע קצתו מן היום וקצתו מן הלילה) הנה עפ"ז תבין כי הנ"ר מצו"ה ניתקן זכרון לבני ישראל לחכמת תורתם כי אור שכל ישראל היא למעל' מן חכמת הטבע (ע"כ הי' הנס באור שלא כטבע) חלילה לבן ישראל להשקיע שכלו וחכמתו בחכמות החיצוניות כאשר רצו היוונים וזה שתיקנו בנר מצוה הזה (הרומז לחכמת התור' למעל' מן הטבע) משתשק"ע החמ"ה עד שתכלה רגל מן השוק שהוא זמן ממוצע בין היום והלילה ואעפ"כ אז נוהג הנר מצוה (הרומז לתורה) להורות צא ובדוק שעה שאינה מן היום וכו' דאפי' זמן הממוצע קצתו מן היום וקצתו מן הליל' ואין לך רשות להבטל ממנה דכתיב והגית בו יומם ולילה:
1