בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ק״גBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:103
א׳עוד יש לרמז בקריאת שם חנוכ"ה אתוון חנ"ה כ"ו חנ"ה נק' בינ"ה אימא שם ס"ג בגימ' חנ"ה כ"ו הוא ש"ם הוי"ה רומז לז"א והנה חנוכ"ה הוא במדת ההו"ד ע"כ ניתן להודות וידוע דאימא עילא' עד הו"ד איתפשטת ע"כ נקרא חנוכה חנ"ה כ"ו כנ"ל וי"י הטוב יכפר ויתפרש בזה שאלת הגמ' מא"י חנוכ"ה רצ"ל מפני מה קראוהו חנוכ"ה ומפרש דת"ר וכו' ועשאום ימי"ם טובי"ם בהל"ל והודאה (עיין בכוונת מרן יו"ם טוב בגימ' ס"ג עם י' אותיות שהיא בינ') רצ"ל שהיום טו"ב מתפשט עד מקום ההלל והודא"ה שהוא הו"ד ע"כ נק' חנוכה כנ"ל ומעתה תתבונן מנהג ישראל תורה מצוה להרבות נרות ביוה"כ והסיום בנרות חנוכ"ה כי אימא עילאה תשוב"ה עד הוד איתפשטת הבן:
1