בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קנ״גBnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:153
א׳שייך עוד לנוסח ההודא"ה. וקבעו שמונת ימי חנוכ"ה וכו' אבאר לך עוד טעם לקריאת שם חנוכ"ה (עמש"ל מסימן צ"ח עד סימן ק"ז) הנה התנבא זכריה (סוף הנביאים ועוררתי בני ציו"ן על בניך יו"ן הנה התנבא על הנס דחנוכ' כמו שמארז"ל בפסקתא וז"ל ולמה מדליק נרות בחנוכ"ה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכה"ג למלכות יו"ן שנא' ועוררתי בניך ציו"ן על בניך יו"ן וכו' הנה יש להתבונן למה אמר בניך ציו"ן ולא בני ישראל וכיוצא אבל הוא מה שכתבתי לך שלשים שהנס הנעש' בהארת האור הנסיי הוא מן אור הגנוז. ונעשה בהפסקת הנבואה והוא חינוך לגאולה האחרונה שיתגלה האו"ר הגנוז במילואו וטיבו ואדם צופ' בו מסוף העולם וע"ס ונבאו בניכם ובנותיכם והנה אמרז"ל אותיות מנצפ"ך מוכנים לגאולות כ' כ' בו נגאל אברהם אבינו ל"ך ל"ך וכו' פ' פ' בו נגאלו אבותינו ממצרים פ"קד פ"קדתי צ' צ' בו עתידין להיגאל צ"מח צ"דיק והנה להיות האור הזה בקבע לדורות ליהנות מאור"ו כל ימי משך גלות האריך הזה עד כי יצמא צמ"ח צדי"ק (ע"כ קראו לימים האלה חנוכ"ה חינוך לגאולה האחרונה שתהי' ע"י אות הצדי"ק) ע"כ תמצא ציו"ן נוסף אות צ' על אותיות יון להורות שהנס הזה הנעשה באור הניסיי במפלת יון היא יהיה לסייע ולהאיר עד כי יצמח צמח צדיק וזהו ועוררתי בניך ציון על בניך יו"ן וזהו שתמצא חנוכ"ה בגימ' פ"ט הוא מספר הסוכם למספר צ' הנה עם הכולל מספר צ' ע"כ כוונת מרן זלה"ה להדלי"ק נר חנוכ' להדליק יכוין עם הכולל עיי"ש וזה שתיקנו בנוסח ההודאה וקבעו שמונת ימי חנוכ"ה ולא אמרו שמנ"ה רק שמונ"ת לשון כולל הבן:
1