בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:צ׳Bnei Yissaschar, Kislev and Tevet 4:90
א׳עוד אבאר לך אומרו לשון בניך הנה חז"ל הגידו במדרשיה' אשר עיקר מגמת מלכו' יון (בהתחל') הי' לבטל מישראל ג' מצות חד"ש מיל"ה שב"ת וכבר כתבנו לעיל טעם לזה מה הי' כוונתם וכעת אומר לך מה שכתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה דטעמם הי' דע"י ג' מצות אלו ניכר שישראל נק' בני"ם מצות שב"ת מוכיח שישראל נק' בנים דהנ' גוי ששבת חייב מית' והטע' משו' דמשתמש בשרביטו ש"מ הש"י שבת מכל מלאכתו ביו' הזה ע"כ ויברך אותו ויקדשהו נק' קד"ש לי"י והמשתמש בשרביטו ש"מ חייב מית' וישראל שומרי' את השב"ת משו' דנק' בנים והש"י למו אב מיל"ה אות ברי' קדש אמרו בת"ז דאי נטרין ברי"ת אקרין בני"ם קביעוי"ת החד"ש מור' שנק' בני"ם דהרי הש"י בעצמו כביכול שומר הקביעות שקובעין הבני"ם אתם אפי' שוגגין אתם אפי' וכו' (והוא ע"ד האמור בזהר דוד ברי אפילו במאנין דילי לא אשתמש רק במאנין דילך) וכתב עוד הרב הנ"ל דבזה מתורצת הקושיא שהקשו רבותינו הקודמים על מה ככה עשו בית דינו של חשמונאי לקבוע המועד ח' ימים הלא לא היה הנס רק ז' ימים אבל הוא כי רצו שיהיו נרמזין בימי הישוע' הללו כל הג' מצות שרצו היונים לבטל והוא דהנה יש בימים הללו ר"ח ושבת וקבעו שמונת ימים לרמז על מצות מיל"ה שניתנה לשמונת ימים ובזה תירץ ג"כ מה שהקשו למה לא תקנו ספיקא דיומא לגליות לימי חנוכ"ה משום דאז היתה נפסדת הכוונ' שכוונו לרמז דוק' ח' ימי' ע"כ תוכן דבריו:
1
ב׳הנה לדרך זה יאיר לנו נתיב להבין אומרו בכאן ואח"כ באו בני"ך רצ"ל בני"ך הם בני בחוני"ך נשארו על עמדם בתואר בני"ם ואגב יתורץ בזה אומר וקבעו שמנ"ת ימי חניכ' דקשה מניינא ל"ל גם אומרו ימי חנוכ"ה אל"ו תיבה אל"ו אין לו ביאור (ואי"ה (דבר מזה בענינים שונים) ולפי דברינו הנ"ל יתכן שפיר כמין חומר היונים רצו לבטל מישראל אלו הג' מצות בכדי שלא יהיה להם תואר בני"ם הנה בעת הישוע' אמר ואח"כ באו בני"ך נשארו על עמדם בתואר בני"ם ואמר לבעבור זה קבעו שמנ"ת ימי חנוכה אל"ו שמנ"ת דייק' בכדי לרמז מצות מיל"ה ואל"ו דייקא שיש באלה הימים שב"ת ור"ח:
2