בני יששכר, ניסן ה׳:כ״דBnei Yissaschar, Nisan 5:24
א׳אלו עשר מכות שהביא וכו' ואלו הן דם בכתבי מרן. מכה זו יצאה ממלכו"ת (דמלכות שמים) ומכה בגלגלת דמלכות הרשעה עיי"ש. אמרז"ל במדרשיהם ממכת ד"ם העשירו ישראל. נ"ל דכיון שיצא' המכה מבחי' המלכו' של השכינה והעושר במלכו"ת. כענין השלחן בצפון הרוצה להעשיר יצפין ונתנו עליו זר זהב סביב רמז לכתר מלכות. דמלכותא לא מעני כמשארז"ל. ובמדרש רבה ז"ל והדג"ה אשר ביאור מתה א"ר אבין הלוי ברבי. ממכת דם העשירו ישראל וכו'. עיי"ש הנה רבים וכן שלמים. נלאו למצוא הפתח מאי שייכות הך דרשא להפסוק. והדגה וכו' (ועיין בפירוש ידי משה כתב ששייך הפסו' לסיום המדר' שלמעל'. והוא קרוב לפשוטו אבל אעפי"כ נרא' אשר ר' אבין סמך דרשתו על הפסוק הזה. ועיין בדברי הרב הגאון החיד"א בס' פני דוד) ונ"ל דהמדרש דייק למה הוצרך לומר. תיבות אשר ביאור. הל"ל והדגה מתה. ומדקאמר אשר ביאר ע"כ בא לשלל איזה דגים אחרים שאינם ביאר ומה הם. ע"כ לדייק הנך דגים אשר אינם ביאר רק על הארץ. והם דכתי' בהו וידג"ו לרוב בקרב הארץ. הנך לא מתו והנה קשה מהיכי תיתי לומר שמתו. דאיצטריך קרא לדייק. שאותן הדגים שעל הארץ לא מתו לזה קאמ' ר' אבין. דמשמיענו אשר חיו הדגים הללו אשר על הארץ מן המכה ההוא. כי העני חשוב כמת והם העשירו. וכענין שנאמר ביהושע וכלב חיו מן האנשי' ההם שהעשירו שנטלו חלק המרגלי' נ"ל:
1
ב׳ע"ש במדרש א"ר יוסי בר' אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט על מימי מצרים כלל. על נהרותם על וכו'. פרט. ועל כל מקוה מימיהם כלל אחר. מה אתה מרבה כל הדומה להן עכ"ל. למה ניתנה המכה הזה במדת כלל ופרט וכלל הוא מפתח למדת ר"ב חס"ד בי"ג מדות של רחמים. ומדת ר"ב חס"ד הוא שמתחסד הש"י יותר ממה שהוא במחשבת האדם המצטרך לישוע' הנה במכה הראשונ' לא די שהי' לישראל נקמה בשונאיהם. אלא אף זו שהעשירו ישראל:
2
ג׳ע"ש במדרש מפני מה הביא הקב"ה עליהן מכת ד"ם וכו' לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין לפיכך לקו המים בדם עכ"ל. עיין ברמב"ם הטבילה רומזת לטבילה במימי הדע"ת והנה לא היו מניחין לבנות ישראל לטבול במים הרומזים לדע"ת ע"כ במכה הלזו הכתה הגלגלת דמלכות הרשע' ובגלגלת הוא מקור הדע"ת:
3