בני יששכר, ניסן ה׳:ז׳Bnei Yissaschar, Nisan 5:7
א׳עוד פירשנו בפיסק' עבדי' היינו וכו' ויוציאנו י"י אלקינו וכו' ואלו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדי' וכו' הנה מה שיש להתבונן בפיסק' הלזו א' התחיל לומר ויוציאנו י"י אלקינו ואח"כ אמר ואלו לא הוצי' הקב"ה וכו' הנה שינה התנא לכנותו ית"ש בשם הקב"ה. ב' אומרו ואלו לא הוצי' וכו' הרי אנו ובנינו וב"ב וכו' הנה קש' הלא אפשרות אינו מן הנמנעות. ואפשרו' היא שיבא איזה מלך וילחם עם המצריים ויכם וישלח את העבדי' חפשים או העבדים בעצמם ימרדו או פרעה ישים אל לבו וישלחם חפשיי' ואיך החליט לומר ואלו לא הוצי' וכו' ומי יודע זאת. ג' התחיל לומר עבדים היינו וסיים ואלו לא הוציא וכו' משועבדי' היינו וכו' והנרא' לפרש בפטטיי' דאוריית' טבין דהנ' דקדקו הראשוני' דהרי הקב"ה כהן הוא כביכו' כנמצ' בדברי רז"ל הג"ה כהן מורה על האחדות הן המה הג' אותיות שאין להם בן זוג באלפ"א בית"א דאטב"ח והארכתי במ"א ועת לקצר: וכנסת ישראל כביכול נק' ארוסתו כענין הנאמר ואת' תהיו לי ממלכ' כהנים וגוי קדוש ע"ד הרי את מקודש' לי וכעין שאמ' הנבי' וארשתיך לי וכו' והנה ישראל היפה בנשים היו בשבי' במצרים. ושבוי' אסור' לכהן והש"י כביכול מקיים התור' והגם דהש"י יודע שטהור' היא כנ"י. עכ"ז עפ"י משפטי התורה לא מהני דהרי ר' זכרי' אמר המעון הזה לא זזה ידי מתוך ידה ואעפי"כ אסרוה לו עפ"י התור'. ותירצו עפ"י ההלכ' דכהן בעצמו שפד' את השבויי' (ומעיד עלי') מותר לישאנה דחזק' לא שדי איניש זוזי בכדי ממילא בכאן כביכול הש"י בעצמו פדה את ישראל ביד חזק' ובזרוע נטוי' הנה חזקה עפ"י התורה ויודע הש"י שטהורה היא כנ"י הג"ה ביארנו פסוקי התורה אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים (בעצמו ובכבודו) ועתה אם שמוע תשמעו וכו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (וגם) גוי קדוש מקודשים לי לשמי הבן כי אכ"מ להאריך: ומעתה נבוא לביאור עבדי' היינו וכו' ויוציאנו י"י אלקינו (בעצמו) משם ביד חזקה ובזרו' נטוי' והנה כאלו כביכול התאמץ ונתן ממון הרבה בעדנו והנה אמר ואלו לא הוציא הקב"ה נק' כביכול הקדו"ש היינו כנאמר בכהן אשה זונה וחללה וכו' לא יקחו כי קדו"ש הוא וכו' וכביכול הקב"ה כהן שנק' קדו"ש ואלו לא הוציא הקדו"ש ב"ה (שהוא כהן את אבותינו ממצרים (בעצמו ובכבודו ) רק ע"י איזה טובה מלוב' בטב' הרי אנו ובנינו וב"ב משועבדי' היינו וכו' היינו סמוכים ושייכים אליו והי' נק' שמו עלינו שיש לחשוש שפעל בנו כענין החשש בשבוי' והרי היינו אסורין לכהן ע"כ כביכול הש"י בעצמו גאלנו וכו' והוא עפ"י משפטי התורה חזקה לא שדי וכו' ויודע שכנ"י טהורה היא ופטטייא דאורייתא טבין:
1