בני יששכר, ניסן ח׳:ד׳Bnei Yissaschar, Nisan 8:4
א׳ובזה יש לפרש ג"כ הטעם האחר המבואר במשנה תורה במצות אכילת מצ"ה שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מאמ"צ והנ' מהו הנרצה באכילת מצ"ה לזכר החפזון וגם כפי הנראה מדברי התורה הזאת הנה החפזון מעלייתא הוא ושבח הוא. והנה לעתיד ב"ב הבטיחנו יוצרינו כי לא בחפזון תצאו אלמא דלאו מעליית' הוא החפזון. וכן אמרז"ל במדרש מי גרם לכם כל הצער הזה חפזון שיצאתם אבל לע"ל כי לא בחפזון תצאו וכו' אבל אם עיני שכל לך תבין הכל דהנה החפזון הוא להיות שראה הש"י שכבר נשתקעו בטומאת מצרים מ"ט ש"ט צדיק מ"ט לפני וכו' ואלו הי' ממתין הש"י עוד כרגע כבר היו ח"ו משוקעים בשער הנו"ן ולא היו יכולים לצאת לעולם ח"ו ע"כ הי' חפזון היינו שלא הי' כסדר שאר הגאולות ע"י פעולת ישראל ומעשיהם הטובים פועלים הארת עולמות העליונים לצורך הגאולה כסדר המדריגות קטנות וגדלות כנודע למביני מדע והן היום שהי' הדבר בחיפזון הוכרח הדבר להיות בדרך פלא גדלות קודם קטנות והנה הדבר נעשה שלא ע"י מעשינו ע"כ לא נתקיים הדבר רק לשעה ותיכף למחרת היום מתחילין לספור דרגא בתר דרגא עד חג השבועו'. (כאשר יתבאר אי"ה) והנה צונו הש"י לעשות זכר לחפזון לזכור הנס הגדול שעשה הש"י עמנו שלא ע"י מעשינו רק באיתערות' דלעיל' כי לא הי' באפשרי להמתין עד שיפעלו מעשי ישראל דרגא בתר דרגא והי' הכל בחפזון גדלות קודם קטנות לחיבת ישראל:
1
ב׳והנה עם היות הנס ההוא מופלא מאד עכ"ז יותר הי' טוב לנו באם היינו ראויים שתהי' הגאולה ע"י פעולת מעשינו הטובי' באיתערותא דלתתא אז הי' מתקיים ההארה ההוא לעולמי עד וכמו שהבטיחנו יוצרינו על העתיד כי לא בחפזון תצאו כי תהי' הגאולה ע"י פעולת מעשינו ותהי' גאולה נצחיית לעולמי עד וזה הוא הנרצה בטעם אכילת מצ"ה זכר לחפזון שהי' רק איתערו' דלעילא כ"ה ענין המצ"ה שאין בה פעול' אחרת רק פעולת האומן הבן והרחב הדברים ועוד יתבאר אי"ה:
2