בני יששכר, ראש חודש ב׳:ז׳Bnei Yissaschar, Rosh Chodesh 2:7
א׳עוד אדרוש והי' מדי חד"ש בחדשו וכו' יבא כל בשר להשתחוות מהראוי להתבונן מהו ההשתחווא' דייקא בחדש ושבת ה"ה גם היום ההשתחוואה לו ית"ש הוא בכ"ז ועידן ולמה אמר כ"ל בש"ר ואחשבה לדעת עפ"י משארז"ל אר"י חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ולמדו זה מ"ד בשונמית מדוע את הולכת אליו היום לא חד"ש ולא שב"ת מכלל דבחד"ש ושב"ת איבעיא לה למיזל והנה הקושיא מפורסמת קא פסיק ותני להלכה להקביל פני הרב ברגל ודייק לה מן חד"ש ושבת ופירוש זה דהנה חיוב עליית הרגלים להקביל פני השכינה בביהמ"ק ברגלים הוא חיוב דייקא במועדי ד' מקראי קדש והטעם הוא להיות שביום המתקדש מתגלה אור חדש מקדושת היום וכל האורות הם ברכה יתירה הנה כשבאין ישראל ברגל להתראות פני האדון ד' הנה ניתוסף עליהם ג"כ אור חדש מהאור חדש הניתוסף בשכינת עוזינו והנה לפי"ז גם בחד"ש ושב"ת מתגלה אור חדש באורות עליונים א"כ היה מהראוי אשר בכל חד"ש ושב"ת יתראו ישראל אל פני האדון ד' אך להיות בזה"ז הוא דבר שא"א כ"ז שהגוף הוא עדיין בשריי חומריי איך יהי' בחוק האפשרי שיבואו כל ישראל מכל א"י בכל שבת ור"ח לביהמ"ק ע"כ לא הטריח עליהם הש"י רק במועדים אבל עם היות שהוא דבר שא"א ע"פ הטבע בגוף הבשריי להתראות פני האדון ד' בביהמ"ק עכ"ז כל מה דאפשר למיעבד עבדינן והוא דמבואר בזהר צדיקייא אנפוי דשכינתא אינון ואינון אנפין דילה ממש (עיין בזהר תשא באריכות) א"כ עכ"פ כל מה דאפשר למיעבד ביום קודש לקבל פני השכינה עבדינן דהיינו לקבל פני רבו בשבתות וחדשים דאנפוי דשכינתא אינון ומתוסיף לנפשות הארה מקבלת פני השכינה בדוגמא ובדומה כעין עליית רגלים להתראות פני האדון בביהמ"ק ולא היה צריכין כ"כ לקבל פני רבו ברגל משא"כ בזה"ז כשאין ביהמ"ק הנה צריכין לקבל פני הרב גם ברגלים כיון שא"א לקבל אנפי דשכינתא ממש בביהמ"ק עכ"פ כל מה דאפשר למיעבד עבדינן דהיינו לקבל פני הרב הצדיק דצדיקים הם אנפי דשכינתא ומהשתא ר"י דייק שפיר חייב אדם (בזמן הזה) להקביל פני רבו ברגל (כיון שאין אנו יכולים לקבל פני השכינה ממש בביהמ"ק) ודייק לה שפיר מדכ' בשונמית בזמן המקדש מדוע את הולכת אליו היום לא חד"ש ולא שב"ת מכלל דבחדש ושבת איבעיא לה למיזל כיון שא"א לה לילך בכל חדש ושבת לביהמ"ק עכ"פ מיבעיא לה לקבל פני הרב ממילא שמעינן דבזה"ז מחוייבים להקביל פני הרב (ג"כ) ברגל כיון שא"א לן להקביל פני השכינ' ממש בביהמ"ק (אחר כמה זמנים הראו לי שבדוגמא לדברינו כ' הרב הגדול בס' יערות דבש והנאני) ומצאתי וראיתי בזהר פ' ואתחנן דף רס"ה תנינן בחיובא עליו דב"נ לקבלא אנפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתא ומאן איהו רבי' וכו' הרי לך כמ"ש. ומעתה תבין דלעתיד ב"ב שגם הגוף הבשריי יהי' ספיריי והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע הנה ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו כמלאכי רוח משרתי אש ולא יהי' טריחא להו מילתא לקבל פני השכינה ממש בביהמ"ק בכל חדש ושבת כן יעשו לבוא לביה"ק בכל חדש ושבת וז"ש והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בש"ר דייקא להשתחוות לפנ"י דייקא בביהמ"ק פני האדון ד' ממש כי תמיד היא דבר מחוייב בכל עת התגלות אור חדש רק שכח הבשרי"י קצר מעשות כזאת משא"כ לעתיד שגם הבשר ישוב ספיריי הנה יבא כל בשר להשתחוות לפני הבן זאת:
1
