בני יששכר, שבתות ז׳:ד׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 7:4
א׳במדרש שמות. וירא בסבלותם ראה שאין להם מנוח' וכו' עיי"ש ותוכן הדבר שאמר לפרעה שיתן להם מנוחה יום אחד בשבוע וצוה לו פרעה שיברר איזה יום שירצה עמד ובירר להם את יום השב"ת. וכשנתן להם אח"כ את יום השב"ת שמח משה וז"ש ישמח משה במתנת חלקו עיי"ש יש להתבונן איך מרומז זה בפסוק. ונ"ל דהנה השב"ת ניתן להם קודם מתן תורה ולמה לא המתין הקב"ה גם בזאת המצוה עד יום חתונתו כביכול ויום שמחת לבו במתן תור"ה (הגם שאין קושיא על היוצר כל הוא אלקינו כי מי יוכל לבא אחר המלך מלכו ש"ע עכ"ז מצו' עלינו להתבונן מה שיש ביכולתינו להבין כפי שכל אנושי) אך הוא לדעתי אלו המצות שניתנו במרה הם דמיון הסבלונו"ת ששולח חתן אל הכלה קודם החתונה. וז"ש וירא בסבלות"ם התבונן משה בהסבלונות השייכים לישראל ובירר להם את יום השב"ת שהוא מתנה מן הסבלונות. ודרשו זה מדלא קאמר וירא בעבודת"ם רק בסבלותם ומצאתי און לי בכוונת האריז"ל שכתב בשמ"ע אצל ישמ"ח מש"ה במתנ"ת חלק"ו היא סוד הסבלונו"ת ששולח החת"ן להכל"ה הבן:
1