בני יששכר, שבתות ח׳:י׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 8:10

א׳ויתפרש עוד. ע"פ מה שפירשנו רמז המשנה הבני"ם יוצאין בקשרים. ובני מלכים בזגין. וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה (עיין רמז המשנה בס' ליקוטי יקרים) ונ"ל לפרש ברמז הבני"ם (היינו סתם בני"ם שאינן בני פלטין ואין להם ידיעה בנסתרות לחפש בגונזיא דמלכה) יוצאין (ידי חובתם בקדושת שב"ת ומועדי י"י מקראי קדש וכן בהתעסקם בקודש בתורה ומצות ותפלה הנה יוצאים י"ח) בקשרים (היינו בסתם התקשרות שמקשרים ומדבקים א"ע ע"י הארת הקדושה באהבת בוראם ועבודת' לעלות נחת רוח לפניו ית"ש ולעשות רצונו יוצאין בזה ידי חובתם הגם שאין להם ידיעה בפרטיית. הכוונה בעליית העולמות ויחודי השמות אבל) בני מלכים בזגי"ן (בני מלכים היינו בני פלטין אשר חלק להם הש"י בבינה אין מהראוי לפטור א"ע בקשרים לבד לצאת י"ח רק בזגי"ן היינו בכוונת אורות העליונים כללות הספירות נקראים ז"ג היינו ז' מדות חג"ת נהי"ם וג' ראשונות חב"ד. וגם זגי"ן הוא לשון בהירות מלשון זוגית"א חירוות"א והנה לבל יאמר האדם שהוא אינו ראוי לעסוק בנסתרות ויפטור א"ע סתם בקשרים כנ"ל. הנה סיימו חכמי האמת במשנ' היקרה הלזו שנמסר' בתורה שבע"פ מסיני) וכ"ל האד"ם (כל אדם מישראל ראוי לאותה איצטלא להשתמש בזגי"ן וזהו עיקר שעשועיו ית"ש ושואלין לאדם ביום הדין בני צפית במרכב') אל"א (הא דתנו במתניתין בנ"י מלכי"ם דייק' בזגי"ן) שדבר"ו חכמי"ם בהוו"ה (שהווה ברוב בני אדם שאינם יודעים במרכבה עכ"ז הש"י לא בזה ולא שקץ ענות עני ובדעת ובשועו אליו (בקשרים) שמע ויוצאים בקשרים כנ"ל. ומעין הנ"ל הבנים יוצאים וכו' ידוע מה שהקשה איך ע"י התפילה ישתנה הרצו"ן (כמש"ל בסימן ח') הלא באחדות פשיטה מוחלטת א"א לומר שינוי רצון כנודע וכבר דברנו מזה לעיל. אבל הבקי בשותא דרבנן ובאים בסוד י"י בענייני המרכבה בספירות זאת הספירה ספירת החס"ד וזאת פעולת הדי"ן וזאת די"ן ורחמי"ם בהמזגה וכיוצא מדריגות ובחינות לאין משער ומבראשית כך נברא. כפי מה שיתעורר האדם איזה מדה בעולמות עליונים. וכפי מעשיו ופעולתו כן יפעול. וא"כ להמשכיל אין כאן קושיא. כי הכל כלול ברצו"ן אחד באחדות פשיטה. הבן מאד הדברים. ולפ"ז תתפרש ממשנתינו הבנים יוצאים בקשרי"ם (בסתם כוונתם לקשר הכל עד אין סוף בעל הרצו"ן. הגם שאינ' יודעים פרטיית הכוונת בשמות ומדות) ובני מלכים בזגי"ן. זג מרמז על הספירות כנ"ל) וכל אדם ומישראל ראוי לעסוק בייחודים לידע פרטיות הכוונות) אלא שדברו חכמים בהווה. ובזה יש לפרש. ואני תפילתי לך ד' עת רצון (הגם שאין אני יודע בפרטיות השמות וספירות עכ"ז כוונתי בסתם בעת רצון לצאת י"ח בקשרים לקשר ולייחד הכל עם הרצון העליון עם בעל הרצון). הבן הדבר כי קצרתי: