בני יששכר, שבתות ח׳:כ״בBnei Yissaschar, Shabbatot 8:22
א׳אפרש לך עוד. הפסוקא דרחמי שאנחנו אומרים בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא והוא ואני תפילתי לך הוי' עת רצון. יתפרש עפ"י מה דידוע. נסים שמתנוסס הש"י עמנו בהלבשת הטבע הוא ע"י פעולת שם אלקי"ם. בגימ' הטב"ע. וניסים נגלים בשידוד המערכה שלא כטבע. המה פעולת שם הוי' המהווה כל הויות. ומשדדים כרצונו. והנה אין לבקש רחמים על נסים שלא כטבע כענין שאמרו בגמ' כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית. הג"ה ועיין בתוב"ש. מה שתמה על מה שפסקו הפוסקים. בשבח על הניסים בברהמ"ז. יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו'. הקשה ע"ז דאין לבקש על ניסים שלא כטבע. עיי"ש: והנה זה דוקא שלא בשעת עת רצו"ן. אבל בשעת ע"ת רצו"ן הנה ברצון הקדום. המציא א"ס ב"ה הכל מאין ליש. ואין לך נסים גדולים יותר מזה ממילא בכל פעם בהתעוררת יכולים ישראל ג"כ להתפלל על נסים שלא כטבע (כי גם כשעלה ברצונו ית"ש לברוא העולם הכל מאין ליש. הי' ג"כ בשביל ישראל שעלו במחשב' הבן). וז"ש. ואני (כנסת ישראל) תפילתי לך הוי' (היינו לפעול עמי ניסים שלא כטבע מפעולת שם הו"י'. כיון שהוא בשעת) עת רצון. הבן הדבר:
1