בני יששכר, שבתות ח׳:כ״דBnei Yissaschar, Shabbatot 8:24
א׳ויתפרש עוד. ואני תפלתי לך הוי' ע"ת רצון. הנה כתב הרב החסיד בחו"ה גדר העבד הנאמן לא יעמוד וכו' ולא ישב וכו' ולא יחפוץ כ"א רצונו (היינו רצון האדון. כי העבד אין לו רצון בפ"ע כ"א רצו"ן האדון. א"כ האדון נק' אצלו בעל הרצו"ן) והנה כ"ה הענין בעבודת הבורא. הנה בראנו לכבודו ועלה ברצונו ית"ש לברוא את העולם. הנה לא נחפוץ כ"א רצונ"ו. כי אין לנו רצו"ן בפ"ע כ"א רצונו. והנה רצונו ית"ש היינו כשעלה ברצונו ית"ש לברוא את העולם הנה ישראל עלו במחשבה כי הם בגדר העבד הנאמן. לא יחפצו כ"א רצונו. והנה כתוב ישמ"ח ד' במעשיו שמח לא נאמר כ"א ישמ"ח (היינו משי"ח. אז ישמח) הנה אומרת כנ"י בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא. ואני תפלתי (רצ"ל תפילתי הוא רק) לך הוי' ע"ת רצו"ן (שיקויים לך הרצון. ויהי' העת שיקויים לך מה שעלה ברצונ"ך כביכול. כי אני אין לי רצון בפ"ע רק רצון האדון. ע"כ ישראל עלו במחשבה שהם בגדר העבד הנאמן שלא יחפצו כ"א רצון האדון:
1
ב׳וזה שיש לפרש. משארז"ל. גם דניאל לא נענה אלא בזכות אברהם. באומרו למען אדני. למען אברהם שקראך אדו"ן ומהו המעלה יתירה לאברהם שקרא להש"י אדו"ן. ועפ"י הנ"ל מובן שקרא להש"י אדו"ן. והוא עבדו הנאמן שלא יחפוץ כ"א רצונ"ו. והוא הנראה גם לדניאל בהתפללו על הגאולה. הבן:
2