בני יששכר, שבתות ט׳:א׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 9:1
א׳בו ידובר במה מעלות וסגולת שבת קמא קמא דמטי לידן מפסוקי נבואה ומדברי חז"ל:
ויבא יעקב שלם עיר שכ"ם יש לרמז מה שגזרו חז"ל בשב ואל תעשה לבטל שלשה מצות בהגיע זמן מצותן בשבת דהיינו שופר לולב מגילה כאומרם בכ"מ היינו טעמ' דשופר והיינו טעמ' דלולב והיינו טעמ' דמגילה והנה בודאי כל משכיל יבין בהגם שגזרו חז"ל לבטל מצות אלו ביום השבת בכדי שלא יבואו לידי חילול עכ"ז השכל מחויב שבודאי לא היו גוזרים לבטל מ"ע הבאה מזמן לזמן אם לא שידעו אשר כח וסגולת השבת תעמוד במקום דאלת"ה קשה קושיית הראשונים למה לא גזרו בקריאת התורה ולמה לא גזרו על מצות מילה בשב"ת ע"כ צריכינן למימר שהם ידעו שהתיקון שנעשה ע"י המצות הג' הנ"ל הנה יושלם בקדושת השב"ת ונ"ל דהנה מכנים לשב"ת בג' שמות היינו שב"ת כלה מלכתא בשמות הללו נרמזין סגולת מצות הנ"ל אשר יכולים לפעול פעולתם ע"י קדושת היום סגולת השופ"ר בר"ה. כבר ידעת סוד ב' ימים בר"ה ב' בתי דינים קשי' רפי"א סוד לאה רחל וידוע מ"ש האריז"ל בפירוש הפסוק עצם מעצמי וכו' לא"ה דינא קשיא נק' עצם רחל דינא רפיא נק' בש"ר והנה ביום הדין הקדוש הן המה ב' בתי דינים קשי"א רפי"א. עצ"ם בש"ר והנה היוצר כל הוא אלהינו יהיב עיטא למתקע בשופר להמתיק הב' בתי דינים הנ"ל ויום זה אם יארע בשבת קדש עצם קדושת היום נק' שבת בגימ' קשי"א רפי"א וכן בגימ' עצ"ם בש"ר. כי בעצם היום יכולין להמתיק הב' בתי דינים בזולת השופ"ר כאמור בזהר כד עייל שבתא וכו' וכל דינין מתעברין וכו' הבן הדבר והדברים מפורשים אצלינו באריכו' בענין מה שאמר יעקב אעבדך שבע שנים וכו' ויהיו בעיניו כימי"ם אחדי"ם ואמרו רז"ל ובפרש"י הן הן ימי"ם אחדים שאמרה לו אמו והדבר אין לו ביאור ופי' בזה הרב הקדוש בעל מבשר צדק. ימים אחדים ימי"ם היינו שנה כמד"א ימי"ם או עשור אחדים היינו ימי שבתו"ת כי אמרה שבת לפני הקב"ה לכל נתת בן זוג וכו' והנה לפי"ז ימים אחדי"ם היינו שנה של שבתות וזה א"א רק בז' שנים עיי"ש והנה יקשה לך מהו הקפידא דוקא שיעבוד שנה שלימה של שב"ת ולפי האמור תמצא מאמר פתוח שהיה רוצה ליקח לא"ה רח"ל ב' בתי דינים דר"ה עצ"ם בש"ר קשי"א רפי"א בגימ' שב"ת ועשה בעבודתו הכנה לעבודת בניו כל הימים אין מקום להרחיב בכאן הדברים יתבארו אי"ה במקומן. ענין סגולת הלולב נודע עניינו בכתבי מרן האריז"ל להמשיך ה' חסדים והיסו"ד הנק' כ"ל ונוק' היא ה' אחרונ' ע"כ נק' כל"ה כי היסוד כ"ל ממשיך לה ה' חסדים והיא ה' אחרונה שבשם הנה גם שבת נק' כלה וכמ"ש בגמ' בואי כל"ה הנה מורה אשר סגולת שבת בעצמותו פועל פעולת הלולב והדברים ארוכים לא עת האסף פה. ענין סגולת המגילה אמרו דורשי רשומות ברמז המשנה מגיל"ה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר מגיל"ה נקראת ה"ס שם הנקרא אדני דינ"א דמלכותא הנה י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו אלו המספרים בגימ' אדני זה המספר נקר' ורמזה המשנה לא פחות ולא יותר. מספר הפחות היינו י' ומספר היתר היינו י"ו א"כ הפחות והיותר הוא ך"ו מנין השם הנכתב ולא נקרא הנה ענין המגיל' פעולת שם אד"ני דינא דמלכות"א אסתר מלכה בגי' צ"ה לבטל קליפת המ"ן כי יד על כס י"ה (צ"ה) מלחמה לד' בעמלק הנה שבת קדושת היום נק' מלכה עיצומו של יום עומד במקום קריאת המגילה. הבן הדבר. ומעתה אומר לך דליכ' מידי דלא רמיזי באוריית'. ויבא יעקב (כל בית יעקב) של"ם (ר"ת שופר לולב מגיל' בג' מצות אלו באים שלימי' ומושלמים) עיר שכם (ר"ת שבת כלה מלכתא) עי"ר לשון התעוררת כשמתעורר קדושת יום השב"ת אשר קדושת היום יכונה בג' שמות הללו הנה עצם קדושת היום פועל תמורת הג' מצות הללו וקילורין של מלך אינו חסר וכל העדה כולם קדושים ותמימים ומושלמים לפני היוצר כל הוא אלהינו ומעתה ל"ק קושיית הראשונים למה לא דחו מילה וכן קריאת התורה משום דלא דחו רק המצות אשר קדושת היום משלים במקומם כל הדברים הנ"ל יש לרמוז בדברי הנביאי' אם תשיב משבת רגלי"ך וכו' (היינו שלא להעביר ד' אמות ברה"ר) וקראת לשבת ענ"ג) היינו מותר לך לגזור גם על הג' מצות שלא לעשותן בשב"ת בכדי שלא תביא להעביר ד' אמות ומצות קדושת השבת תעמוד לך במקומה והרמז הוא לשב"ת בגי' שופר לולב מגילה. ענ"ג כבר דרשו דורשי רשומות ר"ת עד"ן נהר גן. הנה עד"ן רמז לבינה. יובל שה"ס השופר הממתיק הבתי דינים וממתקים הדינים בשורשם והנה הארה הזו היא ג"כ בשב"ת בעצם היום נה"ר רומז ליסו"ד אשר הי' בבחי' הלולב להמשיך החסדי' מהיסוד לנוק' וכמש"ל וזה נעשה ג"כ בשבת מקדושת היום ג"ן רמז למלכות אדני דינא דמלכותא בסוד מגילה נקראת וכמש"ל והוא נעש' ג"כ בשב"ת מקדושת היום וכשתעמיק בזה תבין ענין ג' סעודו' בשב"ת נלמד מן תלתא היו"ם דכתיבי בחד קרא. הבן:
ויבא יעקב שלם עיר שכ"ם יש לרמז מה שגזרו חז"ל בשב ואל תעשה לבטל שלשה מצות בהגיע זמן מצותן בשבת דהיינו שופר לולב מגילה כאומרם בכ"מ היינו טעמ' דשופר והיינו טעמ' דלולב והיינו טעמ' דמגילה והנה בודאי כל משכיל יבין בהגם שגזרו חז"ל לבטל מצות אלו ביום השבת בכדי שלא יבואו לידי חילול עכ"ז השכל מחויב שבודאי לא היו גוזרים לבטל מ"ע הבאה מזמן לזמן אם לא שידעו אשר כח וסגולת השבת תעמוד במקום דאלת"ה קשה קושיית הראשונים למה לא גזרו בקריאת התורה ולמה לא גזרו על מצות מילה בשב"ת ע"כ צריכינן למימר שהם ידעו שהתיקון שנעשה ע"י המצות הג' הנ"ל הנה יושלם בקדושת השב"ת ונ"ל דהנה מכנים לשב"ת בג' שמות היינו שב"ת כלה מלכתא בשמות הללו נרמזין סגולת מצות הנ"ל אשר יכולים לפעול פעולתם ע"י קדושת היום סגולת השופ"ר בר"ה. כבר ידעת סוד ב' ימים בר"ה ב' בתי דינים קשי' רפי"א סוד לאה רחל וידוע מ"ש האריז"ל בפירוש הפסוק עצם מעצמי וכו' לא"ה דינא קשיא נק' עצם רחל דינא רפיא נק' בש"ר והנה ביום הדין הקדוש הן המה ב' בתי דינים קשי"א רפי"א. עצ"ם בש"ר והנה היוצר כל הוא אלהינו יהיב עיטא למתקע בשופר להמתיק הב' בתי דינים הנ"ל ויום זה אם יארע בשבת קדש עצם קדושת היום נק' שבת בגימ' קשי"א רפי"א וכן בגימ' עצ"ם בש"ר. כי בעצם היום יכולין להמתיק הב' בתי דינים בזולת השופ"ר כאמור בזהר כד עייל שבתא וכו' וכל דינין מתעברין וכו' הבן הדבר והדברים מפורשים אצלינו באריכו' בענין מה שאמר יעקב אעבדך שבע שנים וכו' ויהיו בעיניו כימי"ם אחדי"ם ואמרו רז"ל ובפרש"י הן הן ימי"ם אחדים שאמרה לו אמו והדבר אין לו ביאור ופי' בזה הרב הקדוש בעל מבשר צדק. ימים אחדים ימי"ם היינו שנה כמד"א ימי"ם או עשור אחדים היינו ימי שבתו"ת כי אמרה שבת לפני הקב"ה לכל נתת בן זוג וכו' והנה לפי"ז ימים אחדי"ם היינו שנה של שבתות וזה א"א רק בז' שנים עיי"ש והנה יקשה לך מהו הקפידא דוקא שיעבוד שנה שלימה של שב"ת ולפי האמור תמצא מאמר פתוח שהיה רוצה ליקח לא"ה רח"ל ב' בתי דינים דר"ה עצ"ם בש"ר קשי"א רפי"א בגימ' שב"ת ועשה בעבודתו הכנה לעבודת בניו כל הימים אין מקום להרחיב בכאן הדברים יתבארו אי"ה במקומן. ענין סגולת הלולב נודע עניינו בכתבי מרן האריז"ל להמשיך ה' חסדים והיסו"ד הנק' כ"ל ונוק' היא ה' אחרונ' ע"כ נק' כל"ה כי היסוד כ"ל ממשיך לה ה' חסדים והיא ה' אחרונה שבשם הנה גם שבת נק' כלה וכמ"ש בגמ' בואי כל"ה הנה מורה אשר סגולת שבת בעצמותו פועל פעולת הלולב והדברים ארוכים לא עת האסף פה. ענין סגולת המגילה אמרו דורשי רשומות ברמז המשנה מגיל"ה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר מגיל"ה נקראת ה"ס שם הנקרא אדני דינ"א דמלכותא הנה י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו אלו המספרים בגימ' אדני זה המספר נקר' ורמזה המשנה לא פחות ולא יותר. מספר הפחות היינו י' ומספר היתר היינו י"ו א"כ הפחות והיותר הוא ך"ו מנין השם הנכתב ולא נקרא הנה ענין המגיל' פעולת שם אד"ני דינא דמלכות"א אסתר מלכה בגי' צ"ה לבטל קליפת המ"ן כי יד על כס י"ה (צ"ה) מלחמה לד' בעמלק הנה שבת קדושת היום נק' מלכה עיצומו של יום עומד במקום קריאת המגילה. הבן הדבר. ומעתה אומר לך דליכ' מידי דלא רמיזי באוריית'. ויבא יעקב (כל בית יעקב) של"ם (ר"ת שופר לולב מגיל' בג' מצות אלו באים שלימי' ומושלמים) עיר שכם (ר"ת שבת כלה מלכתא) עי"ר לשון התעוררת כשמתעורר קדושת יום השב"ת אשר קדושת היום יכונה בג' שמות הללו הנה עצם קדושת היום פועל תמורת הג' מצות הללו וקילורין של מלך אינו חסר וכל העדה כולם קדושים ותמימים ומושלמים לפני היוצר כל הוא אלהינו ומעתה ל"ק קושיית הראשונים למה לא דחו מילה וכן קריאת התורה משום דלא דחו רק המצות אשר קדושת היום משלים במקומם כל הדברים הנ"ל יש לרמוז בדברי הנביאי' אם תשיב משבת רגלי"ך וכו' (היינו שלא להעביר ד' אמות ברה"ר) וקראת לשבת ענ"ג) היינו מותר לך לגזור גם על הג' מצות שלא לעשותן בשב"ת בכדי שלא תביא להעביר ד' אמות ומצות קדושת השבת תעמוד לך במקומה והרמז הוא לשב"ת בגי' שופר לולב מגילה. ענ"ג כבר דרשו דורשי רשומות ר"ת עד"ן נהר גן. הנה עד"ן רמז לבינה. יובל שה"ס השופר הממתיק הבתי דינים וממתקים הדינים בשורשם והנה הארה הזו היא ג"כ בשב"ת בעצם היום נה"ר רומז ליסו"ד אשר הי' בבחי' הלולב להמשיך החסדי' מהיסוד לנוק' וכמש"ל וזה נעשה ג"כ בשבת מקדושת היום ג"ן רמז למלכות אדני דינא דמלכותא בסוד מגילה נקראת וכמש"ל והוא נעש' ג"כ בשב"ת מקדושת היום וכשתעמיק בזה תבין ענין ג' סעודו' בשב"ת נלמד מן תלתא היו"ם דכתיבי בחד קרא. הבן:
1