בני יששכר, שבתות ט׳:ב׳Bnei Yissaschar, Shabbatot 9:2
א׳אמרו רז"ל שמש בשבת צדק' לעניים לא נודע הכוונה ונ"ל לרמז עפ"י דברי חז"ל (במד"ר משפטים אם תעברו על המצות אני ממשכן ב' משכנות (היינו ב' בתי מקדשים) שנא' אם חבל תחבל שלמת רעך (ביהמ"ק נק' שלמ' ובגד לישראל לשומרים מן המקטריגים והאומות כמו הבגד שהוא שמיר' לגוף מן צינים ופחים נ"ל) א"ל משה להקב"ה ולעולם הם ממושכנים א"ל לאו אלא עד בא השמש עד שיבא משי"ח שנק' שמ"ש שנאמר וזרח' לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא עכ"ל הנה נתבאר לך הארת ביהמ"ק שתהי' מאיר' לכל העולם בביאת המשי"ח היא נק' שמ"ש ווהנה לפ"ז היא נבואת העתיד והנהמ"ש בגמ' שמש בשבת צדקה לעניים למדו ג"כ מפסוק הזה וזרחה לכם וכו' שמש צדק' ונ"ל לפרש ע"פ מה דנודע מן ס' יצירה אשר כלל הבריא' בעולם נחלק לג' חלקים עולם שנה נפש הנה עול"ם הוא כלל המקו"ם הגם דלית אתר פנוי מכבודו ית"ש. וכבודו מלא עולם. עכ"ז יש גילוי אלקותו וכבודו בגזירתו ית"ש במקום הנרצה אליו ית"ש והיינו מקום הנכבד מקום אשר בחר ד' בית קדשינו ותפארתינו. וכ"ה בבחי' שנ"ה הוא זמן הנברא שכל העתים שוין לטובה מן הש"י עכ"ז טוב' קדושת זמן זה מן זמן אחר. היינו שבתות וימים טובים בהם גילוי אלקותו ביותר. וכ"ה בבחי' נפ"ש הגם שכל נפשות החיים המה נבראים לכבודו עכ"ז שגבה מעלת הנפש המדברת שהוא אדם הח"י ועלתה על כולנה נפשות ישראל כביכול חלק ד' עמו ובהם גילוי אלקותו. הנה להם ג"כ המקו"ם הנבחר של גילוי אלקותו והזמנים המקודשים שבהם גילוי אלקותו הנה יצורף ביחוד כאחד גילוי אלקותו בעולם שנה נפש והנה הוא שיעור קומת העולם במילואו וטובו והנה כבר חקרו הקדמוני' בעסק תולדו' האד' הנה נברא מן הטפה הזרעיית כל איבריו וגידיו כי בהטיפ' הוא בכח כללו' כל האיברים כי הוא נלקחת מן כל האיברים והנה קשה לפי"ז א"כ מי שחסר לו איזה אבר הנה מהראוי הי' שגם התולדה אשר יוליד יהי' מחוסר אבר הלזה כי כל דבר מוליד בדומה והנה אנחנו רואים בחוש שאין הדבר כן אבל הסיבה הוא אפי' מי שהוא בעל מום ומחוסר איזה חוש עכ"ז לא יוחסר לו כח האבר והחוש ההוא מכל וכל רק הכח ההיא מתפשט ומתחלק בשאר איבריו וחושיו ע"כ תרא' מי שמחוסר לו איזה חוש היינו הראות או השמ"ע שארי חושיו המה מחוזקים ביתר שאת משארי בני אדם והוא דבר מפורסם לכל והנה תרא' ג"כ בדבר המפורסים הנה ברא הש"י את האשה בב' שדיים להניק הבני' הנה בדד אחת אינו מספיק להניק התינוק הנה לפעמים ע"י איזה חולי נצמק לה דד אחת הנה יש לה כ"כ חלב בדד האחת כמו אשה אחרת בב' השדיים הנה זה יורה צדק' שעוש' הש"י עם בריותיו הגם שעונות האיש גרמו שיוחסר לו איזה חוש בגזירתו ית"ש עכ"ז בתור' צדק' נותן לו הקב"ה כח החוש הזה ומתחלק לשאר חושיו ואיבריו ועי"ז מוליד בדומה תולדה שלימה לא יוחסר כל בו (וכן תרא' חלק האדם בג"ע הגם שעונותיו של אדם גורמי' שלא יטול חלקו בג"ע עכ"ז חלקו אינו נאבד לגמרי ומתחלק לנשמות אשר הם משורש אחד עד אשר יזכה ויטול חלקו עיין בכוונת האריז"ל בברכת על הצדיקים) והנה בודאי טעמא דמסתבר היא בענין עולם נפש שנה שהיא שיעור קומת העולם והנה יש גילוי שכינתו במקו"ם ובזמ"ן ובנפ"ש והנה בעוה"ר בגלות נחסר לנו המקו' והנה הוא ח"ו כעין מים וחסרון בשיעור קומת העולם כאחד עכ"ז ניתוסף לנו בקדושת הזמן ונפש בימים המקודשים להטעימנו מעין קדוש' המקו"ם גם בימי גלותינו והיא צדקת הש"י לעמו חלקו ונחלתו הוא הנרצה אשר אנחנו מזכירים בתפילתינו בימים המקודשים שתעלנו בשמח' לארצנו וכו' ושם נעש' ונקריב וכו' כי נפשותינו מתעוררת מאד מקדושת המקום ביותר בזמן המקודש הבן הדבר. ועתה לפי"ז תוכל לבאר דברי חז"ל ברמז שמ"ש בשבת וכו' שמש היינו זריחת אור ממקום המקודש מה שיהי' ב"ב בהתגלות מלך המשיח הנה בעת בעוה"ר נחסר לנו. ובעינינ"ו לא ראינו אור. והנה בשבת בתוספת התגלות קדושת הזמן. הנה הוא ניתן ומתחלק בתוספת קדושת הזמן ותוספת הנפש בתורת צדקה לעניים כמונו להטעימנו בטעם קט מענין קדושת המקום ג"כ וזהו וזרחה לכם יראי שמי שמש צדק' ומרפ' נ"ל ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:
1