בני יששכר, סיוון ב׳:ה׳Bnei Yissaschar, Sivan 2:5
א׳עוד זאת אדרוש לך בפסוק הנ"ל ועתה אם שמוע וכו' והייתם לי סגולה וכו' כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל ב"י ע"כ. הנה ארחיב לך מה שיש לדבר במקראי קדש הללו. א' אומרו ועתה איזה זמן שלל וכנ"ל. ב' אומרו בטעם כי לי כל הארץ איך צודק זה לטעם ואדרבא וכו' כנ"ל ג' למה הפסיק בטעם הזה באמצע ההבטחה הל"ל כך והייתם לי סגולה וכו' וממלכת כהנים וגוי קדוש כי לי כל הארץ ונראה לפרש עפ"י משארז"ל אצל אדה"ר ועתה פן ישלח ידו וכו' אין ועתה אלא תשובה מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה: הג"ה כתבנו במ"א הדברים עתיקין. תיבת ועתה רמז לתשוב' דהיינו חיבור אות ו' עם אות ה' ע"י אהבה ויראה סוד החסדים וגבורות. צמצום והתפשטות הנרמזי' במ"ב בפ' יהי אור. ויהי אור (צמצום והתפשטות שורש אהבה ויראה כידוע) בגי' ע"ת. והנה תיבת ועתה חיבור ו' עם ה' ע"י ע"ת כנ"ל. גם ע"ת בגי' י"פ הוי' י"פ אהיה. עת לעשות לי"י הבן הדברים: ע"כ הג"ה
1
ב׳והנה אמרז"ל (בתנחומא פ' האזינו) כתיב ישא י"י פניו אליך. וכתיב אשר לא ישא פנים. לא עשה תשובה אשר לא ישא פנים. עשה תשובה ישא י"י פניו. יכול לכל ת"ל אליך. אליך ולא לאוה"ע עכ"ל. הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאוה"ע וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמביט בס' בית אלקים. והנה הרב בעל לימודי י"י כתב כמה טעמים למה התשובה מועלת לישראל ולא לאוה"ע (עיי"ש בדף ק"י ע"א):
2
ג׳טעם א דהנה לפי הדין ומשפטי התורה (היינו בעיה"ז בין בני אדם) אין התשובה מועלת. דקיי"ל מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול. אבל להיות שישראל הם הודיעו וגרמו כביכול מלכותו ית"ש בקבלת התורה מהראוי למחול להם בתשובה משא"כ לאוה"ע שאר הדין עפ"י משפטי התורה מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול ולא מהני תשובה: הג"ה ולדעתי יתורץ בזה מה דהקשו בזהר ע"פ מי לא ייראך מלך הגוים וכי קוב"ה מלך הגוים הוא ולא מלך ישראל ולפי הנ"ל יתכן דבא להורות דהש"י אינו מתנהג עם ישראל בדין ומשפט מלך וכבודו מחול לישראל כיון שהם הם היו כביכול הגרם והסיבה למלכותו המה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו ישראל עלו במחשבה אשר המה ימליכוהו בקבלת התורה אבל לאוה"ע מתנהג עמהם בדין מלך. ולא מהני להם תשובה וכן כתיב מלך אלקים על גוים וכן לכל הטעמים שהובא בפנים אתי שפיר: ע"כ הג"ה
3
ד׳טעם ב (הביא הרב הנ"ל והיא מעיין הנ"ל דהנה תנאי התנ' הקב"ה במ"ב אם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו. והנה קבלו ישראל את התורה וקיימו את העולם הג"ה והנה בריאת העולם היה בכדי להיקרא מלך כביכול כי אין מלך בלא עם והנה אם לא היו ישראל מקבלים התורה היה חוזר העולם לתהו בהו והנה עתה שקבל התורה קיימו מלכותו נ"ל והבן: א"כ הרי הם כביכול כשותפין במלכותו ע"כ לא שייך בישראל אותי הדין מלך שמחל ע"כ וכו' משא"כ אוה"ע שייך גבייה דין מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול לא מהני להו תשובה:
4
ה׳טעם ג (כתב הרב הנ"ל היות שהש"י הרב' לישראל התור' והמצות ודקדוקי המצות וענפיהן לאין משער בכדי לקדש כל איבריהן וגידיהן וכוחות גופותיהם עד שיהיו כמלאכי קדש והנה האדם יצור חומר תכבד עליו משא מלאכת הקדש ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ע"כ חשובי' כאנוסים משא"כ הגוים המעט מצות הניתן להם אם לא ישמרו מזידים הם נגד כבוד המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול:
5
ו׳טעם ד (כתב הרב הנ"ל וכ"כ הרב הגדול חיד"א זלה"ה) והוא משום דישראל נק' בנים (כדכתיב בנים אתם לי"י אלקיכם) והקב"ה למו אב ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. משא"כ לאומות העולם נק' הקב"ה עליהם מלך כמ"ש מי לא ייראך מלך הגוים. וכתיב מלך אלקים על גוים ומלך שמחל ע"כ. אין כבודי מחול:
6
ז׳ומעתה יתפרשו לך המקראי קודש כעין חומר (ויתורץ ג"כ מה שיסיים אלה הדברים אשר וכו' וגם שכבר התחיל כה תאמר לב"י וכו' עמש"ל) והוא ועת"ה אם שמוע וכו' דהנה ישראל כשרצו לקבל התורה הנה חששו איך אפשר לקבל התורה ומצותי' הרחבים מני ים ואי אפשר ליצור חומר לעמוד בה ובאים לידי חטאים ומצד הדין לא מהני להו תשובה כי מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול. ע"כ הבטיחם הש"י שיקבלם בתשובה מחמת ד' טעמים הנ"ל וז"ש ועתה (תהיו בטוחים אשר אקבל אתכם בתשובה הנרמזת בתיבת ועתה כמו שכתבתי לך לעיל מדרש חז"ל) אם שמוע תשמעו בקולי (אם תקבלון אורייתא) והייתם לי (בזאת המעלה) סגולה מכל העמים (כי אין לך שום אומה ולשון שיהיה לה בזאת הסגולה והמעלה לקבל אותם בתשובה. ואמר הטעם שאין מקבלי' את האומות בתשובה) כי לי כל הארץ (והרני מלך על כולם ומלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול כנ"ל) אבל ואתם (יש הרבה טעמים עפ"י הדין לקבל אתכם בתשובה טעם א' כי) תהיו לי ממלכת כהנים (שאתם גרמתם מלכותי ע"י קבלת התור' וגם אתם כשותפין במלכותי כביכול וכנ"ל (טעם ב'. טעם ג') וגו"י קדו"ש (היינו תהיה עמוסים במצות כדי להתקדש כל גופיכם כמלאכי רוח משרתי אש ומרוב המצות ודקדוק' אתם חשובי' כאנוסים וכנ"ל בטעם הג': (טעם ד' רמז באומרו) אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל אשר הוא בני בכורי ישראל. א"כ' הם בני העמוסים מני בטן ואני למו אב ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. מכל הלין טעמי בטוחים אשר תהיו לי בזה סגולה מכל העמים שאין מקבלין אותם בתשובה. ואתכם אקבל בתשובה דוק באלה הדברים ותמצא נחת: הג"ה ובזה יבואר לך מאמר רז"ל מקיש נסיעתן מן רפידי' לביאתן למדבר סיני. מה ביאתן למדבר סיני בתשובה וכו' והנה קשה ביאתן לסיני בתשובה. מאן דכר שמי' ולפי דברנו הנ"ל יונח שפיר. והבן:
7
