בני יששכר, סיוון ה׳:כ״חBnei Yissaschar, Sivan 5:28
א׳עפי"ז פירשנו מאמר חז"ל אצל אברהם אבינו. ואברם כבד מאד במקנה וכו' וילך למסעיו וכו' דרשו חז"ל בחזרתו פרע הקפותיו. יש להתבונן בדבריהם למה אמרו לשון הקפותיו. ולא חובותיו. או הלואותיו ונ"ל עפ"י מ"ש כ"פ שע"י המצוה שהאדם עושה כתיקונה עפ"י הגבול שגבלה התורה מדותי' וקצבותי' של המצוה עי"ז מתקנים ומאירים אור הפנימי של הנשמה וע"י הדברים הנוספים דקדוקי המצות ומילי דחסידי שהאדם עושה בכל מצוה מבלי גבול. עי"ז מאירים האור מקיף של הנשמה (כי כל נשמה יש בה מקיף ופנימי. כמ"ש כ"פ) והנה לפי הדברים הנ"ל. הנה עד היום לא היה לאברהם גדולת עוה"ז מקנה וכסף וזהב והן היום שנתגדל במצרים בעושר. הנה לבל יחשבו בני דורו. שכל פעולת התורה והמצות הוא רק לקבל שכר בעוה"ז. הנה בחזרתו פרע הקפותיו גילה לעין כל אורות המקיפים שיש לו (פר"ע לשון גילוי כמו ופרע את ראש האשה) על שעושה כל מצות התורה בחומרות דברים נוספים ובמילי דחסידי. ממילא מקבל שכר גם בעוה"ז:
1
