בני יששכר, סיוון ה׳:ה׳Bnei Yissaschar, Sivan 5:5
א׳ומעין הדברים האלה הנה מצאנו ראינו לרז"ל במדרשיהם פ' תש' פמ"א ויתן אל משה ככלותו (למה נאמר לשון ככלתו וגם ככלתו הוא חסר לשון כלה) ארשב"ל כל שהוא מוציא דברי תורה ואינם עריבי' על שומעיהם ככלה שהיא עריבה על בעלה נוח לו שלא אמרן שבשעה שנתן הקב"ה התורה לישראל היתה חביבה עליהם ככלה שהיא חביבה על בן זוגה. מנין שנאמר ויתן אל משה ככלותו עכ"ל. הנה האומר דברי תורה הוא המשפיע דמיון החתן. והשומע הוא מקבל דמיון הכלה. ולפי"ז כן הל"ל במשלו כדמיון הכלה שחביב עליה בן זוגה. אך הוא לדעתי דהנה חביבות החתן להכלה במה שיודע שהיא מיוחדת לו ושוב לא תקבל מאחרים. ובאם יארע שתתקבל מאחרים נאסר' לו אבל הכלה לא נאסר עליה החתן גם אם ישפיע לאחרות הנה כך היא לימוד התורה אם אותו המקבל דברי תורה מן הדורש יקבל ג"כ חכמות אחרות חכמות חיצונות ולשונות העכו"ם הנה נאסר לבן תורה להשפיע לו ד"ת כי אין ד"ת חביבה עליו ככלה שהיא חביבה על בעלה מחמת שמיוחדת לו לבדו הבן הדברים כי קצרתי:
1