בני יששכר, סיוון ה׳:ו׳Bnei Yissaschar, Sivan 5:6
א׳אמרז"ל כל המלמד תורה את בן עם הארץ אפי' הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה ע"כ נ"ל דהנה הצדיקים ות"ח ממשיכין לבניהם נשמות טהורות ובפרט אותם שאינם משמשין רק משבת לשבת כמשארז"ל בפסוק אשר פריו יתן בעתו אשר הש"י שולח אל בניהם נשמות טהורות מוכני' אל התורה ואמרז"ל אפי' על הבנות של ת"ח ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח ואמרו בזוהר משום דפקדונא דמאריה גביה היינו שהשם יתברך מפקיד אצלו נשמה טהורה מכש"כ נשמות הזכרים בני ת"ח משא"כ בני עם הארץ הנה הקב"ה גוזר שתרד אצלו נשמה תחתונה ולפעמים מעשי' דעשיה וכדומה כמה וכמה מדריגות. והנה אעפ"כ צדיק ורשע לא קאמר הקב"ה כי ע"י התורה הגם שהנשמ' קטנה בערכה מאד. עכ"ז ע"י התורה יוכל להגביה אותה לאין משער. וז"ש והייתם לי סגולה מכל העמים (כדרך הסגולה כי דבר הסגוליי מסוגל איזה דבר לרפואה וכיוצא מבלי טעם כן נשמות ישראל הם בסגול' אל התורה הגם שהם במדריגות קטנות מאוד בלומדם התורה יתעלו בדרך סגולה) כי לי כל הארץ (היינו בני ע"ה ג"כ שייכים לי לשמי) והנה לפי"ז תבין דבריהם ז"ל דהנה הקב"ה גוזר על בן ע"ה שתרד אליו נשמה קטנות הערך והנה בא איזה ת"ח ולומד תורה לאותו בן הנה יוכל להעלות נשמתו עד בחי' אצילות. והי' זה שכרו מדה כנ"מ אפי' הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה הבן הדבר:
1