בני יששכר, סיוון ו׳:א׳Bnei Yissaschar, Sivan 6:1
א׳מאמר מדות התורה
בו ידובר כמה ענינים בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הגם שלא יבואו כסדרן קמא קמא דמטי לידן אכתבנה על לוח חותם ועל ספר חוקה נק' המאמר מדות התורה גם כמה ענינים נאים בענין קביעת הלכה בתורה והם קלירין לעינים למתבונן בהם. ועוד ידבר בזה המאמר ענין קרי וכתיב.
בס' כסא דוד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה (דף ק"ב ע"ג) אמרו רח"ל מ"ט זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שהיו ענוי"ם. והקשה הב"י בכללי הגמ' אטו מפני שיש בהם מדה טובה לא נשגיח על האמת. ותירץ הרב הנ"ל בזכות הענו' מכוונים אל האמת עכ"ד. והנה טעמא בעי למה בזכות הענוה יכוונו אל האמת. ואגב נדקדק עוד משארז"ל ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. הללו אומרים הלכה כמותינו והללו אומרים וכו' יצתה בת קול אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כב"ה הנה עי"ז יתפלא כל משכיל. הנה ב"ש וב"ה בכל פעם שנחלקו על פרטי דינים אלו מטהרין ואלו וכו' אלו פוסלין ואלו וכו' אלו מזכין ואלו וכו' הנה על כרחך כ"א סובר בדעתו שהלכה כמותו וכן בכל החולקים מהתנאים והאמוראים וא"כ מה הוא זה הענין שחלקו שוב מחלוקת בפ"ע הללו אומרים הלכה כמותינו והללו וכו' ע"כ אמרו כ"א איזה סברא כוללת שמהראוי לפסוק בכ"מ הלכה כמותם. ונ"ל עפ"י מה דידוע ענוה הוא מדת לאה (יראה מדת רחל עפ"י משארז"ל מה שעשתה יראה עטרת לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא. ויש גירסא אחרת מה שעשתה חכמ' וכו' עיין במקובלים הכל הולך אל מקום אחד) והנה תרא' לאה קדמה וכוונה אל האמת זה יעקב תתן אמת ליעקב והקדימה לרחל שהיא מדת היראה. והנה לפי"ז תתבונן מה שנחלקו ב"ש וב"ה שוב פלוגת' כללית הלכה כדברי מי דהנה ב"ה היו ענוים כפי מדת רבם הלל שהי' עניו מאד כמ"ש בגמ' וידוע שהי' מבחי' מש"ה שהיו עניו מכל האדם (ע"כ בשמות ע"ב ב' השמות מה"ש לל"ה המה ביחד אתוון מש"ה הל"ל) והנה מש"ה ירש את התורה ע"כ אמרו ב"ה מהראוי להיות הלכה כמותינו והנה בית שמאי היו בבחי' היראה כפי מדת רבם שמאי שהי' קפדן מבחי' הגבורה והיראה ע"כ דאף באמת הבנין שהוא בחי' גבול וצמצום שהוא גבורה. והנה סברת ב"ש שהלכה כמותם שהם בבחי' היראה והנה מכריז ר' ינאי חבל דלית לי' דרתא ותרעא וכו' והנה לפי"ז הנה הסברא נותנות הלכה כב"ש שהם מבחי' היראה גבורה. והנה מה דאפלגו בכ"פ ב"ש וב"ה. הנה אלו ואלו דברי אלקים חיים שכ"א אמר כפי בחי' מדתו בגבהי מרומים ב"ה בבחי' ענוה לאה וב"ש בבחי' יראה רחל ולפסוק הלכה הליכות עולם הנה איפלגו מחדש ב"ה אומרים הלכה כמותינו שאנו מדברים בבחי' ענוה והיא הנצרכת להליכות עול' קניית התורה כמו שמצינו במש' וכנ"ל וב"ש סברי הלכה כמותינו שכל דברינו מהנוגע לבחי' יראה והיא הנצרכת לקניית התורה וכנ"ל. יצתה ב"ק אלו ואלו דא"ח ענוה ויראה (בחי' לאה ורחל) תרווייהו מיצרך צריכו אבל הלכה כבית הלל שהענוה היא הגורמת והמקדמת אל האמת ועיין בס' קול ברמה בפי' על האידרא דלעתיד לבא ג"כ נפסוק הלכה כב"ש והוא ע"ד מעלת הזהב על הכסף. אבל עכ"פ כמו שהקדימה לאה אל האמת (הוא יעקב) קודם לרחל כן קדם לנו הלכה כב"ה קודם לב"ש. הבן:
בו ידובר כמה ענינים בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הגם שלא יבואו כסדרן קמא קמא דמטי לידן אכתבנה על לוח חותם ועל ספר חוקה נק' המאמר מדות התורה גם כמה ענינים נאים בענין קביעת הלכה בתורה והם קלירין לעינים למתבונן בהם. ועוד ידבר בזה המאמר ענין קרי וכתיב.
בס' כסא דוד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה (דף ק"ב ע"ג) אמרו רח"ל מ"ט זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שהיו ענוי"ם. והקשה הב"י בכללי הגמ' אטו מפני שיש בהם מדה טובה לא נשגיח על האמת. ותירץ הרב הנ"ל בזכות הענו' מכוונים אל האמת עכ"ד. והנה טעמא בעי למה בזכות הענוה יכוונו אל האמת. ואגב נדקדק עוד משארז"ל ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. הללו אומרים הלכה כמותינו והללו אומרים וכו' יצתה בת קול אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כב"ה הנה עי"ז יתפלא כל משכיל. הנה ב"ש וב"ה בכל פעם שנחלקו על פרטי דינים אלו מטהרין ואלו וכו' אלו פוסלין ואלו וכו' אלו מזכין ואלו וכו' הנה על כרחך כ"א סובר בדעתו שהלכה כמותו וכן בכל החולקים מהתנאים והאמוראים וא"כ מה הוא זה הענין שחלקו שוב מחלוקת בפ"ע הללו אומרים הלכה כמותינו והללו וכו' ע"כ אמרו כ"א איזה סברא כוללת שמהראוי לפסוק בכ"מ הלכה כמותם. ונ"ל עפ"י מה דידוע ענוה הוא מדת לאה (יראה מדת רחל עפ"י משארז"ל מה שעשתה יראה עטרת לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא. ויש גירסא אחרת מה שעשתה חכמ' וכו' עיין במקובלים הכל הולך אל מקום אחד) והנה תרא' לאה קדמה וכוונה אל האמת זה יעקב תתן אמת ליעקב והקדימה לרחל שהיא מדת היראה. והנה לפי"ז תתבונן מה שנחלקו ב"ש וב"ה שוב פלוגת' כללית הלכה כדברי מי דהנה ב"ה היו ענוים כפי מדת רבם הלל שהי' עניו מאד כמ"ש בגמ' וידוע שהי' מבחי' מש"ה שהיו עניו מכל האדם (ע"כ בשמות ע"ב ב' השמות מה"ש לל"ה המה ביחד אתוון מש"ה הל"ל) והנה מש"ה ירש את התורה ע"כ אמרו ב"ה מהראוי להיות הלכה כמותינו והנה בית שמאי היו בבחי' היראה כפי מדת רבם שמאי שהי' קפדן מבחי' הגבורה והיראה ע"כ דאף באמת הבנין שהוא בחי' גבול וצמצום שהוא גבורה. והנה סברת ב"ש שהלכה כמותם שהם בבחי' היראה והנה מכריז ר' ינאי חבל דלית לי' דרתא ותרעא וכו' והנה לפי"ז הנה הסברא נותנות הלכה כב"ש שהם מבחי' היראה גבורה. והנה מה דאפלגו בכ"פ ב"ש וב"ה. הנה אלו ואלו דברי אלקים חיים שכ"א אמר כפי בחי' מדתו בגבהי מרומים ב"ה בבחי' ענוה לאה וב"ש בבחי' יראה רחל ולפסוק הלכה הליכות עולם הנה איפלגו מחדש ב"ה אומרים הלכה כמותינו שאנו מדברים בבחי' ענוה והיא הנצרכת להליכות עול' קניית התורה כמו שמצינו במש' וכנ"ל וב"ש סברי הלכה כמותינו שכל דברינו מהנוגע לבחי' יראה והיא הנצרכת לקניית התורה וכנ"ל. יצתה ב"ק אלו ואלו דא"ח ענוה ויראה (בחי' לאה ורחל) תרווייהו מיצרך צריכו אבל הלכה כבית הלל שהענוה היא הגורמת והמקדמת אל האמת ועיין בס' קול ברמה בפי' על האידרא דלעתיד לבא ג"כ נפסוק הלכה כב"ש והוא ע"ד מעלת הזהב על הכסף. אבל עכ"פ כמו שהקדימה לאה אל האמת (הוא יעקב) קודם לרחל כן קדם לנו הלכה כב"ה קודם לב"ש. הבן:
1
