בני יששכר, תמוז-אב ה׳:ג׳Bnei Yissaschar, Tamuz and Av 5:3
א׳בתרגום נבייא איתנביאו איתנבאו תנחומין על עמי אמר אלקיכון נ"ל שבא ג"כ לפר'. נחמו נחמו בכפל וגם יאמר אלקיכם הל"ל בהיפך אמר אלקיכם נחמו נחמו. ונ"ל ע"פ משארז"ל במדרש בפסוק אנכי אנכי הוא מנחמכם והוא אשר לעתיד יאמר הקב"ה לכמה נביאים שידברו תנחומין לכנ"י וילך כ"א וידבר תנחומותיו. כפי מה שהתנבא בימיו ולא תרצה כנ"י לקבל מהם תנחומין. להיות שהתנבאו עליה ג"כ ימי עניה ומרודי'. וישובו כל הנביאים ויאמרו להש"י אשר כנ"י אינה רוצה לקבל תנחומין ואז יאמר הקב"ה אנכי אנכי הוא מנחמכם עיי"ש בילקוט. והנה יש להתבונן כיון שגלוי לפני הקב"ה אשר כנ"י לא תרצה לקבל תנחומין מיד הנביאים למה זה ישלח את נביאיו על מגן וגם יש להתבונן למה באמת לא תרצה לקבל תנחומין מן הנביאים מפני שהתנבאו עלי' ג"כ ההיפוך. הלא לכל יש זמן ועת לכל חפץ ועוד גם זה דברי הנביאים הם ועוד מהו זה שלא ירצו לקבל תנחומין עד שינחם אותם הש"י בעצמו הלא גם דברי הנביאים הם דברי הש"י והנראה שהוא עפ"י מ"ש בזהר בפסוק רפאני י"י וארפא ל"ל וארפא ותירץ דהנה כשהש"י שולח רפואה ע"י שלוחו והמלאך הממונה דהיינו רפאל וחיילותיו אין הרפואה הזאת בטוחה לעולמי עד (דהרי שליח היא תשוקתו לעבוד את הש"י בכל זמן בדבר שנתמנה עליו והנה רוצה שישתלח שוב לרפאות נ"ל) משא"כ הרפואה שהיא מאת הש"י בעצמו היא רפואה בטוחה לעולמי עד וז"ש רפאני י"י וארפא עכ"ד וכ"ה בוודאי בכל עניני ישועו' כן הוא החילוק: הגה ועפי"ז פירשנו בפ' קי"ס שאמר משה לישראל התיצבו וראו את ישועות י"י אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם וכו' לא תוסיפו לראותם עוד ע"ע. והנה כבר דקדקו כל המפרשים כי אשר ראיתם וכו'. נראה כנותן טעם אל הקודם ואיני מובן ועפ"י הנ"ל מובן היינו כי משה אמר להם התיצבו וראו את ישועות י"י בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח ומהיכן תתבוננו זה הוא. כי כאשר ראיתם וכו' לא תוסיפו לראותם עוד ע"ע הנה היא ישועה עולמיית הנה תדעו שהישועה נעשית ע"י הש"י בעצמו. (ע"כ הגה):
1
ב׳ובזה תבין על נכון שכל הנחמות שאמר הש"י לנביאיו על כנ"י הנה הם דברי הש"י בעצמו והם נחמות בטוחות ובכדי שתבין זאת כנ"י הנה ישלח הש"י מקודם את נבואיו ולא תרצה לקבל מאתם תנחומין באמרם כיון שהתנחומין באים ע"י שליח אינה נחמה בטוחה לעולם ח"ו. ואז יאמר לה הש"י אנכי אנכי הוא מנחמכם היינו כל הנחמות שדברתי ע"י הנביאים אנכי הוא המנחם שהרי הם דברי שיצאו מפי:
2
ג׳וזה שיש לפרש בכאן ג"כ כוונת המתרגם בא לבאר דבעבו' זה אמר הש"י נחמו נחמו בכפל כי יצוה מקודם לנביא לנחם ואח"כ יאמר אלקיכם אותן הנחמות והתרגום מבאר אמר אלקיכון היינו כבר אמרם הוא ית"ש דמה שאמר לנבואיו הנה הם דבריו ויתקיימו לעולמי עד ונסו יגון ואנחה וששון ושמחה ישיגו לעד לעולם:
3